א-ראם, אלפי תושבים במצור

"אל תצלמי אותי!" צעק הסרן.

אבל צריך  לצלם אותו, את הסרן ואת החיילים עליהם פיקד ואת כל מי שהיה שותף לאכיפת ענישה קולקטיבית על העיירה א-רם ועל עשרות אלפי תושביה שמצאו עצמם במצור בתגובה לכך שילדים זרקו אבנים.

לא רק שצריך לצלם -  זו חובה לצלם אותם.

כי מי שלא מדווח על פשע, שתיקתו עושה אותו לשותף, ומי שמפרים את החוק הבינלאומי האוסר ענישה קולקטיבית – חייבים לעמוד לדין.

ואם אינם עומדים לדין בישראל – עליהם ועל דומיהם  להיות מובאים בפני בית הדין שבהאג.

כי מי שצרים על עיירה שלמה למשך שעות, שמשליטים טרור ברחובות, שעומדים ברובים שלופים בצמתים, שסוגרים על שכונות, שחוסמים את היציאות והכניסות לזמן בלתי מוגבל, שמונעים שיבת אנשים לביתם, שגורמים לרבבות אזרחים בלתי מעורבים לכלוא עצמם בבתים, להגיף את התריסים ולנעול את הדלתות מפחד הפולש החמוש, לא יוכלו להגן על עצמו בטענה: "רק ביצעתי פקודות".

להם הרובה, להם השליטה בחיי בני האדם, והם שקיבלו רישיון לירות ולהרוג - חייבים גם לקחת אחריות למעשיהם.