ברטעה-ריחן, טורה-שקד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
רותי ת. ויוכי א. (מדווחת)
22/06/2014
|
אחה"צ

15:00 מחסום טורה-שקד

שלושה קומנדקרים יוצאים את המחסום.

התנועה דלילה לשני הכיוונים.

ישראלי עם מכונית בעלת מספר צהוב מסתובב בעצבנות מצד לצד ומדבר בטלפון. רואים שהוא במצוקה, אבל אינו מוכן לקבל עזרה או לדבר איתנו. אח"כ מתברר שהוא מהתנחלות חיננית והוא צריך לקבל מעקה שנבנה עבורו במסגריה ביעבד (כפר בתוך הגדה) אבל אין לו אישור להעביר אותו במחסום זה. המשאית, עם המעקה, עטוף בניילון כחול, ממתינה בצד של טורה מן העבר השני של הגדר ואילו המסגר, שעבד שנים רבות בישראל ודובר עברית, מלווה בשני פועלים שאמורים להרכיב את המעקה, נמצא לידנו - מנהל משא ומתן עם חייל וחיילת. החיילת מסבירה באדיבות שהיתה רוצה לעזור אך אינה רשאית להתיר את מעבר הסחורה. אם לא יינתן אישור יצטרכו לבקש תיאום במת"ק לצורך העברה במחסום ברטעה והעניין יקח יומיים-שלושה.

השטח בכניסה למחסום עדיין מלוכלך.

 

15:35 עזבנו.

 

15:40 מחסום ברטעה-ריחן

ריק. שקט. אין מוניות אין מכוניות.

כמה דקות מאוחר יותר מתחילים להגיע פועלים בהסעות ישראליות.

16:00 אנחנו יורדות בשרוול לכיוון הטרמינל. עכשיו כבר זורמים הפועלים בקבוצות גדולות באותו כיוון.

מצד הגדה עוברת משפחה אל מרחב התפרinfo-icon. האב מדבר איתנו. הוא מספר שקרא בעיתון על מחסום ווטש ויודע מה אנחנו עושות. הוא מודה לנו. "זה עוזר", הוא אומר.

פועלים רבים עוברים במהירות. רובם מחייכים ובמצב רוח טוב. כמעט כולם מברכים אותנו בשלום.

מגיע אדם נושא שולחן פלסטיק קטן וורוד, כמו שולחן לחדר ילדים. השולחן לא עובר דרך הקרוסלה המסתובבת. הוא מנסה בזוויות שונות עד שמוצא דרך להעבירו. אני מסתכלת וחושבת עד כמה האנשים האלה חסרי חופש. אתה לא יכול להעביר מתנה לילדתך כי יש מחסום והוא צר ומסתובב ומונע תנועה חופשית. וכך זה כל חייך. כבר עשרות שנים.

אנחנו חוזרות למגרש החניה. מכונית אחת יוצאת מהבידוק.

16:35 עזבנו.