ארתאח (שער אפרים)
הגענו בשעה 4:00 למחסום, המחסום נפתח כמה דקות אחרי שהגענו.
כרגיל נשמעה המולה גדולה מרחוק. כשהתקרבנו גילינו שליד השער של הנשים היו מעטים יחסית לפעמים קודמות. בתוך "המנהרה" היו דחיפות והמצב תוך כמה דקות נרגע ואנשים נכנסו פנימה בלי דחיפות ובלי ריצה.
מדדנו זמנים, לקח בהתחלה כ-15 דקות לעבור במחסום ואחר כך אפילו פחות מזה.
שער הנשים היה סגור, ומישהו מהפועלים סיפר לנו אחר כך שהשער רותך ולא ניתן לפרוץ אותו כמו שהיה לפני שבועיים.
אותו פועל סיפר לנו גם שהדוחק ב"מינהרה" (זו מינהרה עשויה מגדרות תיל) בלתי אפשרי והוא הרגיש שהוא נחנק בדוחק. הוא גם סיפר שכל האוכל שלו נמעך כתוצאה מהדוחק.
יש להדגיש ששער הנשים כפי הנראה לא יפתח לעולם.
הוא סיפר שהרבה שולחים ידיים לעבר הנשים בזמן הדוחק.
חלק מהנשים חיכו בצד עד שמספר העוברים יפחת וחלק עברו עם הגברים. הרבה פועלים עוברים בשעה 4:00 ויושבים בחוץ זמן רב, מתפללים, אוכלים ואפילו ישנים על הכביש הצדדי.
תמר חושבת שצריך לפתוח את שער הנשים. עידית מסכימה שצריך למצוא פתרון למצוקת הנשים העוברות במחסום, אבל היא בדעה ששער נוסף לא יעזור כל עוד אין מנגנון שימנע מהגברים להשתלט על המעבר.
בסך הכל נראה שכמות העוברים היום היתה קטנה מלפני שבועיים.