ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
ליאורה ש. ורדה צ. (מדווחת)
01/06/2014
|
בוקר

שחר. שגרת יום ראשון קשה במיוחד

04:03 השערים נפתחים. לצד הגדר המפרידה בין ישראל לשטח C אנו צופות אל אזור הכניסה למתקן. שער הנשים נותר סגור. המוני גברים צובאים עליו, וקבוצת נשים עומדת בשקט בצד. גברים אינם מטפסים אל מעבר לגדר התייל בצד שאנחנו עומדות אלא מהצד האחורי (כנראה סגרו הפרצה בצד שלנו. בניסיון לצלם גברים על גג הסככה –נראית בתמונה רק גדר התיל...) צעיר שכנראה מתוסכל מסגירת הפרצה על הגג משליך בזעם אבן לרחבת הכניסה... אותו צעיר מרים מוט ברזל ומנסה לפתוח פרצה חדשה לצד שער הנשים. איש אינו מפריע לו. 
גברים מתלוננים שאין מקום בתור הכללי, לכן הם מנסים מהצד.
אנו פוגשות במתנדבים מן האקומנים שמספרים לנו שהלחץ בכניסה לסלאלום באמת גבוה, וקבוצות מתגודדות גם בצד השני של הסלאלום, משם גם מטפסים על הגג לקפיצה לתוך התור.

04:45 אנו עוברות לצד הכניסה לישראל. רחבת השהיה קוצצה לצורך הבניה החדשה (מרכז פגישת סוחרים).איננו רואות התחלת בניה, אבל יש סימונים. הדוחק בשטח שקוצץ רב, אבל האוירה נינוחה. לשאלה שמנקרת במוחנו מזה זמן, בעיקר אצל ליאורה – מדוע נדחקים בעוצמה בצד הכניסה למתקן, ומתגודדים נינוחים, נחים,ואפילו ישנים, בצד הישראלי לאחר שעברו - אנחנו מקבלות תשובה מוחצת מספורו של פועל שסיפר כי ביום חמישי אמרו לו לחכות בצד, לקחו את תעודותיו לבדיקה, והחזירו כעבור שעה. אם אין מגיעים ממש מוקדם בבוקר, ארוע כזה מחסל את יום העבודה. ההסעה עזבה, ואיחור פירושו פיטורין לעתים קרובות. כלומר ההדחקות בשעות המוקדמות היא תוצאת אי הוודאות בקשר למשך המעבר.

היוצאים מחייכים. בתוך המתקן הכל פועל היום בצורה חלקה.
מצטברים שומרי לילה שמצפים לחזור הביתה. מספר היוצאים גבוה ולכן אין פותחים להם בינתיים.

05:05 אנו שבות לצד הכניסה למתקן. שבירת הגדר הצליחה. אנשים נדחקים דרך הפרצה החדשה, ומתגלעת תגרה בין אנשים שעמדו בתור לבין הנדחקים. האקומנים נגשו לראות ודווחו שהיה איש זב דם, שחבריו נשאו אותו החוצה. שלא כמו בימי שישי, הלחץ נמשך במלוא עוזו גם עכשיו יותר משעה לאחר פתיחת השערים. האקומנים ספרו כ-2500 איש שנכנסו בשעה הראשונה.
השערים נפתחים, כרגיל, בפעימות. כשהמרווח ארוך מתחוללת מהומה בתור. ההוראות בכריזה ניתנות, למרות ההבטחה לתקן גישה זו, בנביחה ולא בדיבור.
חוליית צילום של תלמידי בית ספר לתקשורת(?) מצלמת. המלוה אומר שהישראלים, בניגוד למה שנאמר לנו, הם שאינם מרשים למשטרה פלסטינית להיות במקום ולהשגיח על הסדר. שברגע שרכב משטרה מגיע למקום מגיעים גם חיילים שאומרים להם לעזוב. איננו יודעות מה מדת האמת בדבריו. נתנו לאקומנים כתובת דוא״ל כדי שישלחו לנו תמונות שהם צילמו. בשעה 6:00 עדיין לחץ כבד.

06:10 עזבנו.