קלנדיה

ילדה בת ארבע חולת סרטן הועברה מאמבולנס לאמבולנס, מאלונקה לאלונקה בדרך לביה"ח אוגוסטה ויקטוריה.

"היום לא חיכינו הרבה זמן עד שנתנו לעבור, רק שעה" אמר נהג האמבולנס מפלסטין.

ה"רק שעה"  הזה מפוצץ את המח.

רק שעה, ילדה רק בת ארבע, ילדה חולת סרטן, עוברת לירושלים רק בלוויית האם.

הילדה אולי לא תחזור משם. מאוגוסטה ויקטוריה הרבה לא חוזרים.

ומה על האב?  - הוא כאבות נשאר בבית. האבות מסומנים כמסוכנים.

עוד לפני ששני האמבולנסים נפגשו והילדה החולה נסעה עם אמה, הגיע למקום חניית האמבולנסים נציג הצלב האדום שסיפר על תינוק בן שבעה חדשים שפגם במוחו, אולי אפילפסיה, אולי משהו אחר. "חייבים להעביר אותו להדסה" אמר האיש.

אבל - "אבא שלו מנוע שב"כ, אמא שלו מנועת שב"כ, סבא שלו מנוע שב"כ וגם סבתא שלו מנועת שב"כ".

כבר שלוש שעות איש הצלב האדום בטלפון עם השב"כ, אומר להם שהתינוק מאד חולה, שחייו בסכנה, - "אמרתי להם שהתינוק צריך את אמא שלו, שאני לא יכול להניק אותו".

למרות החשש לחיי התינוק גם הוא יודע שחיים על בלימה אינם סיבה מספקת כדי שאדם יורשה לעבור לבי"ח גם אם הבן-אדם הוא תינוק בן שבעה חדשים.

כי רק יושבי מדמנת החלונות הגבוהים הסמויים מהעין, אנשי השירותים החשאיים, הם שיקבעו מי לחיים ומי למיתה.

ולאחר השתדלויות ותחנונים, כשאושר לאם לעבור עם התינוק, וכשהגיע האמבולנס מהגדה, הורד ממנו תחילה הפעוט כשהכרתו מעורפלת ואחריו אמו ועיניה אדומות ונפוחות.

וליד מיטת חוליו של התינוק, כמו ליד מיטת חוליה של הילדה וכמו ליד מיטת חוליים של ילדים רבים אחרים – יפקד מקומו של האב.