קלנדיה
בוקר עמוס מאוד בקלנדיה
הגענו קצת אחרי 5:00. במחסום הרכב היו לפחות שני נתיבים פתוחים, ולא היה תור! קיווינו שזה מסמן טובות גם לגבי מחסום הולכי הרגל, אך למרבה הצער התבדינו. התורים כבר השתרכו אל מגרש החניה, 
ובפנים היו 3 עמדות בידוק פתוחות וקצב המעבר היה איטי למדי. ב-5:20 לערך נפתחו גם 2 עמדות הבידוק הנותרות וקצב המעבר היה מהיר יותר.
ברמקול הודיעו שעמדה 4 מיועדת לאנשים ללא תיקים ושקיות. למרות זאת ראינו שהלכו לשם גם אנשים שהיו להם שקיות (כמעט כל אחד מהעוברים נושא שקית, ובה מן הסתם ארוחתו, ולחלק יש תיקים וחפצים אחרים). בהמשך הבוקר חזרו על ההודעה מדי פעם ברמקול. קצב הבידוק הוגבר בעקבות פתיחת כל העמדות והיה סביר. אנשים עמדו בתורים מסודרים בסבלנות ודי בשקט. לא הצלחנו להבין מה גרם לכך שהתורים היום היו ארוכים כל כך. אולי בגלל שאתמול היה חג אצלנו (יום העצמאות) וסגר, באו היום יותר אנשים כמו ביום א'.
הצטרפה אלינו קרוליין, סטודנטית מגרמניה, שעושה מחקר על המצב. הסברנו לה כיצד הדברים מתנהלים במחסום בדרך כלל. אם בהתחלה אמרנו לה שהיום המצב לא טוב, אך גם לא רע באופן יחסי, בהמשך תיקנו את עצמנו לכך שזה בהחלט בוקר רע. אמנם לא היו דחיפות וצעקות, אך התורים נמשכו ונמשכו. לקראת 6:00 דווחו לנו האנשים שהתורים מגיעים עד הכביש (כלומר חוצים את כל מגרש החניה). קרוליין הלכה לראות ודיווחה שאמנם לא הגיעו עד הכביש, אך התורים משתרעים עמוק אל תוך מגרש החניה.
קצת אחרי 6:00 פתחו את המעבר ההומניטרי והפעם היו רבים שחיכו לעבור שם, שכן התור הרגיל היה ארוך ביותר. בכל פעם הצטברו עוד ממתינים ליד השער וקצין ניגש לפתוח. קצת לפני 7:00 יצאנו לראות מה מצב התורים בחוץ והאם יש סוף הקלה, אך גילינו שעדיין יש תורים ארוכים במגרש החניה (ר' תמונות).
עזבנו מעט אחרי 7:00, והתורים עדיין השתרכו. דווקא העובדה שאנשים עמדו בשקט וקיבלו את המצב כגזירת גורל היתה מייאשת כל כך. אחרי הפעמיים הקודמות שבהן מצב התורים היה סביר קיווינו שאכן נעשה משהו ומצב הדברים במחסום ילך וישתפר (אולי בעקבות הדיון בועדת פניות הציבור בכנסת והפגישה של הגורמים הרלבנטיים לאחר מכן, עליהם דווח ברשת). מתסכל היה לראות ששוב התורים ארוכים כל כך ואנשים מבזבזים דקות ארוכות ואף שעות בתורים.
בדרך למחסום הרכב עומס כרגיל, סביב הכיכר נוסעים בניגוד לכיוון התנועה בנסיון להרוויח כמה דקות בתור. שגרת כיבוש מייאשת.