בית ליד, כפר ג'מאל, ענבתא, פלאמיה

9:00 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין,

היות ושיעור העברית בחארס התבטל, יצאנו לסיור נרחב:. דרך נבי אליאס, עזון (המחסום פתוח). נאדים מפתיע אותנו כל פעם מחדש  בהתמצאות שלו בדרכי  הגדה ומוביל אותנו בדרך כפרית נפתלת אל ח'סיר. משמח לראות בכפר בנייה חדשה: מבנה בשלבי גימור אחרונים שבחזיתו  חלונות  זכוכית גדולים. המבנה ישמש כנראה כמסעדה או אולם שמחות. לצידו מספר מבנים נוספים בבנייה.

9:45  ג'יוס. הכפר שקט, כמעט ואין אנשים ברחובות. גם נוכחות צבא אינה בנמצא. משם אנחנו מגיעים למחסום פלאמיה. השער נעול. שני חיילים וחיילת נמצאים בפנים. אחד החיילים ניגש אלינו ועונה בנעימות על שאלותינו. מתי נפתח המחסום בבוקר? "בשעה 7:00 , והוא פתוח כל היום". אם כך, מדוע השער נעול עכשיו? "כי בג'יוס יש עכשיו אירוע של זריקת אבנים" "אבל אנחנו עברנו זה עתה בג'יוס ואין בו שום אירוע". כאן נכנסת לשיחה החיילת ומתחילה להתגרות בנו. הטקסט – מוכר מאד. "איפה אתן גרות?" "בתל אביב", אנחנו עונות ומוסיפות: "איפה את חושבת שאנחנו גרות?" רק כדי לשמוע מפיה  את בדיחת המחץ הצפוייה. ואכן, היא לא מאכזבת:  "אני חושבת ששם", ומצביעה לכיוון הכפר הפלסטיני.. מצחיק מאד...

10:15 כפר ג'מאל. קבוצת אנשים מכונסת בחנות קטנה. לדבריהם, הכפר חי את חייו בשקט. בלילה הקודם הגיעו חיילים לכפר, אך עזבו כלעומת שבאו. את השקט הם מייחסים להתנחלות הקרובה, סלעית, שתושביה אינם מתנכלים לכפר. מציאות כזאת, יוצאת דופן בגדה, מתקיימת גם בג'וריש. גם שם התושבים חיים בשקט יחסי משום שההתנחלות השכנה, מגדלים, אינה מעוררת מדנים. כל כך עצוב להיווכח שוב  עד כמה תלויים חיי הפלסטינים ברצונם הטוב (במקרים הבודדים הללו) או ברצונם הרע, וזה השכיח, של שכניהם הכובשים. איך מתפרנסים אנשי הכפר? הרבה אנשים, בעלי אישורים נוסעים בשלוש לפנות בוקר לקלקיליה בתקווה להיכנס דרך מעבר איל לישראל ולהגיע בזמן לעבודתם.  אחרים, בעלי חלקות ירקות וזעתר שיש להם אישור מורשים להגיע יום-יום לחלקותיהם דרך מחסום פלאמיה. מאידך, מסיק הזיתים מוגבל לחודש אחד בשנה בלבד.    

ביציאה מכפר ג'מאל, על הגבעה ממול ניבטת ההתנחלות סלעית. היא בתהליך התרחבות: חמישה מבנים בתהליך בנייה נראים במורד הגבעה.למי בדיוק שייכת האדמה שעליה בונים השכנים הנחמדים והלא-מתנכלים את בתיהם החדשים?

11:00 בית ליד. בשעת יום זו החנויות סגורות, ואנשים אינם נראים ברחובות. אבל, בית ספר חדש הוקם בכרך, ובמרכזו מגרש כדורסל מושקע. לידו – בניין מקושט המשמש לאירועים וחתונות. סימנים צנועים המעידים על רווחה יחסית.

11:15 מחסום ענבתא (עינב) פתוח. מכוניות עוברות לכיוון טול כרם ובחזרה ללא הפרעה.אנו עושים סיבוב פרסה (!) וממשיכים לכיוון מעבר התאנים. שלוש חיילות משטרה צבאית בקושי מסתכלות לעברנו .

12:00 חזרה לראש העין.

.