בורין (יצהר), בית פוריכ, חווארה, נבי אליאס, צומת ג'ית

צופות: 
אנה שידלו, תמר סוברן, נעמי בנצור (מדווחת)
25/05/2014
|
בוקר

9:30 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.

היום מגיע האפיפיור לארץ,  ולמרות זאת איננו רואים נוכחות צבאית מוגברת במיוחד לאורך המסלול שלנו.

הנקודה הראשונה היא נבי אליאס. רכב משטרתי חונה בכניסה לכפר. מספר שוטרים עצרו נהג פלסטיני בצד ועתה הם מתחקרים אותו.

אנחנו ממשיכים על כביש 55 לכיוון ג'ית. בכיוון ההפוך נוסעים שני כלי רכב צבאיים, אך הצומת ריקה . משם – לכיוון יצהר. רכב צבאי חונה על הכביש המוביל להתנחלות. על רכב זה עוד יסופר בהמשך.

10:30 מחסום חווארה. אנו נכנסים לתוך מגרש החנייה כדי לראות אם נוכחותנו תגרום לחיילים שבמוצב להגיח לעברנו. הבוקר  כנראה איננו מעניינים אותם. בהמשך הדרך העולה להתנחלות ברכה שני חיילים חמושים יושבים בתחנת האוטובוס. מראה שכיח.

אנו מגיעים לבית פוריכ. שני חיילים שנסעו אחרינו יורדים מרכבם ,עוצרים לידינו. אנחנו מרגיעים אותם שאין בכוונתנו להיכנס לכפר ונפרדים לשלום.

11:15 חווארה. ליד חנות הכנאפה מישהו מנפנף לנו לשלום. זהו זכריה, פעיל ב"רבנים לזכויות אדם". הוא מדווח שברגעים אלו מתרחש אירוע בבורין. לפי המידע שבידו,  אחד מאנשי הכפר חפר בורות לעמודי חשמל לצורך חיבור לרשת החשמל של הכפר, ועתה הגיעו לשם חיילים ומכריחים אותו להפסיק את העבודה. אנחנו חוזרים על עקבותינו , בדרך לבורין.

נאדים מדבר תוך כדי נסיעה עם מיודענו מ, והוא מדריך אותו איך להגיע למקום האירוע..

11:45 בורין. הבית שאליו אנו נוסעים ממוקם במעלה גבעה תלולה. מזרחה מבתי הכפר. בעוד נאדים מתאמץ להעלות את הרכב בתוואי העפר, מגיעים ברגל שלושה חיילים חמושים ומצויידים מכף רגל ועד ראש. לדבריהם, המ"פ שלהם אינו מרשה לאזרחים לעלות ללא אישור. לצורך האישור עלינו לרדת מן הגבעה בחזרה לכביש. אבל אם נרד, ובכל זאת נקבל אישור, איך הוא יגיע לידינו? .כאן חל פיצול בקבוצת החיילים, נציגי הנוער הישראלי.  אחד מהם, בעל פני ילד ששפמו בקושי צימח וטון דיבור רך ומתנצל, מרגיש מאד שלא בנוח להתדיין אתנו. הוא מוכן ליצור קשר עם המ"פ כדי לאפשר לנו להישאר במקום.  השני, גס רוח, אלים מילולית. לדבריו, הוא  מוצר מוגמר של אחת הישיבות ("אני מאמין רק בתורה. אנחנו כאן 2000 שנה, והם רק 600. אז שיעופו מכאן"). והשלישי? הוא "מהאו"ם", לא פוצה פה. תוך כדי ציפיה להחלטת המפקד, מגיע מ. זמן קצר אחריו מגיע גם החייל הידידותי ומבשר על הסכמת המ"פ לשהותנו במקום.

יחד עם מ. אנחנו מתקדמים רגלית לכיוון בית בודד,ישן, עם סימנים קלים של ניסיונות שיפוץ, מרוחק משמעותית מבתי הכפר. שם אנו פוגשים את ב.וב., שני אחים , שוכרי הבית.

והנה הסיפור: במקור, הבית היה שייך למשפחה שנטשה את בורין בעקבות מלחמת 67'. כיום חלקם גרים בירדן ואחרים השתקעו בקנדה.

לבית ערך אסטרטגי: היות והוא בנוי בראש גבעה גבוהה, הוא מאפשר את סריקת  האיזור כולו. מעבר לנוף המרהיב, ניתן לראות בברור את התנחלות יצהר ולא הרחק גם את גבעת רונן, ואת מעשי המתנחלים המתגוררים שם.

כאן נשאלת השאלה: איך מאתר הצבא חפירה שמתבצעת על ידי שני אנשים במקום שומם כזה?

מ ושני האחים מספקים את התשובה: הם מצביעים על עמודים הפזורים בשטח ועליהם מצלמות. לדבריהם, גם הג'יפ הצבאי שחונה כעת דרך קבע בכניסה ליצהר ושאותו אנו רואים בבירור, מספק מידע מצולם על כל התרחשות באיזור.

שני האחים שייכים למשפחת בעלת הבית, אך אינם בעליו. הם שכרו את המבנה מקרוביהם הבעלים ומתכוונים להתגורר בו. כדי לזכות בהגנה מינימלית, הם חייבים להתחבר לרשת החשמל של הכפר, וגם לבנות גדר סביב הבית. חשוב לציין, שהמבנה  נמצא בשטח B שבו לא חל איסור בנייה. אז לבנות מותר, אבל לחפור בור אסור? לאלוהי הכיבוש פתרונים.

כפי שידוע לכולנו, בורין סובלת קשות מהמתנחלים. ב. , אחד האחים נפצע ב-2011 מכדורי אש חיה ביד ובמותן. רק בשבת שעברה הגיעו מתנחלים מגבעת רונן, נכנסו לכפר והחלו לידות אבנים. כשאנשי הכפר ניסו להניס אותם, הגיע הצבא. במקום להגן על המותקפים, הם ירו גז מדמיע על בתי הכפר.  מול האלימות הזו, המגובה על ידי הצבא,  החלטה להתגורר בבית הבודד היא החלטה שדורשת אומץ לב רב.  אבל, כאשר שני האחים, ב. וב. יתמקמו בסופו של דבר בבית הבודד, האם הם יצליחו למנוע פלישת מתנחלים לכפר, או לפחות להזהיר את אנשי הכפר מבעוד מועד מפני הסכנה המתקרבת? ימים יגידו.

מן הראוי לעקוב אחרי ההתרחשויות סביב הבית הבודד.

אנו נפרדים משני האחים מ ו מ, המתרחקים מהבית ובצעדים כבדים נעים לכיוון הכפר. החיילים נשארים במקום. אנחנו נכנסים לרכב וחוזרים לכביש.

בצומת תפוח. המחסום נעול, לא מאוייש. בכביש 5, בפנייה ימינה, בדרך המובילה לחארס, וגם לעמנואל וקדומים , ג'יפ צבאי חונה.

13:00 חזרה לראש העין.