קלנדיה

צופות: 
יערה ר., רונית ד. (מדווחת)
21/05/2014
|
בוקר

בוקר עמוס בקלנדיה

הגענו קצת אחרי 5 בבוקר. במחסום הרכב נתיב התחבורה הציבורית פנוי, אך בנתיב היחיד הפתוח לתנועה רגילה כבר משתרך תור. במחסום הולכי הרגל 3 עמדות בידוק פתוחות וקצב המעבר היה סביר. כשהגענו גם מצב התורים היה סביר, אך הדקות חלפו, עמדות נוספות לא נפתחו ועוד ועוד אנשים הגיעו כל הזמן, כך שהתורים הלכו והתארכו.

ב-5:40 הגיעו שוטרת, מאבטח וחייל, אך לא חל שינוי בכמות העמדות הפתוחות והתורים כבר גלשו לתוך החניה. גם הספסלים התמלאו באנשים ממתינים. מספר נשים הגיעו וניגשו לשער ההומניטרי. המאבטח הסביר להן שיפתח רק ב-6. הן בחרו לחכות. נשים אחרות שהגיעו ניגשו לפתח המכלאות והגברים אפשרו להם להשתלב פנימה. שאלנו את המאבטח מדוע לא פותחים את העמדות הנוספות. לדבריו: החיילים איחרו, תיכף יפתחו. רק ב-5:55 פתחו סוף סוף את שתי העמדות הנוספות, כאשר התורים היו כבר עמוק בתוך מגרש החניה.

קצת אחרי 6:00 פתחו את המעבר ההומניטרי כאשר רבים כבר המתינו לעבור שם, שכן התור הרגיל היה ארוך ביותר. הנגד מהמת"ק בודק את המסמכים של גברים שממתינים במעבר ההומניטרי. נשים, זקנים, ילדים ונוער עוברים בלי בדיקה (בשלב הזה). 2 צעירים לא הורשו לעבור. אחד מהם היה בעל דרכון זר. דרכונו הועבר לאחת השוטרות לבדיקה טלפונית ואח"כ הוחזר לו והוא הורשה לעבור בפעם הבאה. האחר חזר לתור הרגיל. בהמשך הגיעו צעיר וצעירה יפנים. הם הורשו לעבור בשער ההומניטרי ללא בדיקת תעודות (הם יבדקו בהמשך באשנב הבידוק). עכשיו תקופת הבחינות וראינו כמה וכמה תלמידים ממתינים בתור ליד השער ההומניטרי כשהם אוחזים בידיהם חוברות לימוד ומנצלים את ההמתנה כדי לשנן שוב את החומר.

מדי פעם, כאשר התארך פרק הזמן בין פתיחת קרוסלותinfo-icon אחת לשניה, העומדים בתור החלו קוראים אל החיילים והשוטרים, אך בסה"כ הסדר נשמר. ב-6:30 התורים כבר היו רק תחת הסככה וב-6:40, לאחר פתיחת קרוסלות נוספת, הצטמצמו למכלאות בלבד וגם הספסלים התרוקנו. עזבנו.

בדרך למחסום הרכב עומס כרגיל, סביב הכיכר נוסעים בניגוד לכיוון התנועה בנסיון להרוויח כמה דקות בתור. כרגיל אנשים הזכאים לעבור במחסום הרכב מחפשים טרמפ עם המכוניות החולפות. גם אלי פנתה הפעם אישה צעירה, לבושה בלבוש מסורתי וחג'אב. היא הצטרפה אלי במעבר. כשפתחתי את החלון תהו צעירים שישבו במכונית הסמוכה אם הגעתי לכאן עקב טעות במסלול. הסברתי שהגעתי בכוונה לצפות במתרחש במחסום. עד שהגענו למחסום עצמו שוחחתי עם ה', ולמדתי שהיא מכפר עקב ועובדת כמזכירה בבית ספר במזרח העיר. המעבר היה ללא כל בעיות. החייל עיין בתעודות הזהות הכחולות של ה' ושלי, והחזירן ללא שאלות. אפילו איחל לנו יום נעים.