ברטעה-ריחן, טורה-שקד
טורה 06.55 - 07.30
החיילים עולים במעלה הכביש למחסום ששעריו, כמו בתקופה האחרונה, פתוחים לרווחה. מתפזרים במחסום על מנת להפעיל את כל העמדות, ומשום מה זה לוקח היום זמן רב. ילדות ביה"ס הקטנות רצות פנימה לתוך השרוול שעושה בפנים מין עיקול קטן לעבר דלת ביתן הבידוק, אבל הן פונות ימינה ועוברות בלי להיבדק.
הפועל הראשון יוצא כעבור 10 דקות, ואומר שבחוץ ממתינים כעשרים איש. למרות האיטיות, אין קולות דוחק והתמרמרות. יוצאים טיפין טיפין. כמה מכוניות מתחילות להיכנס לצד הגדה, כמובן, אחרי שהנהג מחנה את רכבו ליד השער, הולך להיבדק, יוצא, מניע את הרכב, נכנס לבדוק את המכונית והלאה, לתוך הגדה. הכל מתנהל בשיגרה שקטה. כולנו התרגלנו. מהעבר השני עוברים רגליים, ממתינים למכונית שבה ייסעו הלאה. המכונית נבדקת, יוצאת,
נכנסים לתוכה וממשיכים לתוך מרחב התפר
.
ברטעה - 07.35 - 08.10
מגרש החניה התחתון כבר מלא עד אפס מקום. נעמדנו בסופו של טור המשאיות הממתינות לבידוק. היינו מס. 12, וראינו עוד משאית מנוילנת בקצה מגרש החניה. מלא ושקט. כל מי שבא עובר את הקרוסלה וממשיך לתוך מבנה הטרמינל. סימנו אדם בחולצה אדומה ושאלנו אותו בכמה הוא מעריך את הזמן שבו ייצא מהעבר השני. הוא אמר "חמש דקות". עלינו לחניה העליונה, בצד מרחב התפר. ראינו אותו עולה כעבור עשרים דקות. גם כאן, הכל שקט, כולנו התרגלנו.
עזבנו.