ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד

כללי:  האחד במאי – חג בפלסטין. אין לימודים.

6:00 שיח' סעד

נראה שכל העוברים היו פועלים. למרות שלא עברו ילדים הצטבר מדי פעם תור לפני עמדת הבדיקה. רוב הבדיקות התנהלו באופן רגיל, אך כשהגענו אחת הבדיקות הייתה ממושכת מהרגיל, מה שהאריך את התור. כעבור זמן מה קיבל הפלסטיני את תעודתו מצידה השני של הבודקה.

מעבר הזיתים

גם כאן אין כמעט ילדים..

תעודת הזהות של רחל סקרנה מאוד את החיילים והם התעמקו בה  זמן ארוך. בזמן זה הקרוסלה היתה נעולה והפלסטינים חיכו בסבלנות.

ענאתא - שועפאט

רחבת ההסעות ריקה. גם כאן שורר שקט חגיגי. נכנסו למעבר הולכי הרגל. הבדיקה היתה מהירה, מול 2 חיילים ששקדו ללעוס כריך אדיר מידות מול פני העוברים.

מחסום הרכבים – שני נתיבים פתוחים. למרות שיחסית יש מעט כלי רכב, מצטבר תור ארוך שמתקדם באיטיות.

ניגשו אלינו שני נציגים של כוחות הביטחון. לאחר השיחה השגרתית (אפשר לעזור לכן? מי אתן? מה אתן מחפשות?) הגיעה השאלה השגרתית: "הכול בסדר?" ענינו שלא כל-כך, יש תור ארוך של מכוניות. אחד מהם ענה שיש 3 עמדות בדיקה והם עושים כמיטב יכולתם. טענו שאנחנו רואות רק 2 עמדות. משיכת כתפיים.

אך, כצפוי, במהרה נפתחה העמדה השלישית וקצב הבדיקות הואץ. זה מה שרחל קוראת " להניף את שרביט הקסמים". אילו היינו מצליחות להגיע כל בוקר לכל המחסומים כמה שרביטי קסמים היו מקלים את חיי הפלסטינים הנאנקים תחת האטימות הכובשת.