חברון, תרקומיא

צופות: 
רעיה וחגית ש"ש (מדווחת)
23/04/2014
|
בוקר

 

 

מעבר תרקומיא

לאחרונה משהו השתנה פה והיחס אלינו השתפר.

חברון

על בית המריבה תלוי שלט גדול: "בית השלום" ודגלי ישראל ארוכים משתלשלים עד הרחוב למטה. חיילים ניצבים על הגג ומסביב לבית, והוא כולו מוגן בתלתליות. ולזה ייקרא שלום!

 בכלל, כל האזור "מקושט" בשלטים שונים, כגון: "חוגגים חירות, ממשיכים לגאולה".

עכשיו פסח נגמר ובמתחם מערת המכפלה שקט יחסית. ישנם הרבה תיירים ממקומות שונים, גם אצל עאבד יושבת קבוצה אמריקאית עם מדריך מקומי ומשוחחים עם הבן מוחמד, שדובר אנגלית טובה. עאבד מצידו מלא מרירות על כל המנהיגים באשר הם - ברשות הפלסטינית, בישראל, בערב הסעודית, פוטין, וכו'. "כולנו קטנים וחלשים מולם" הוא אומר.

ביקרנו באזור התעשייה היהודי שהתיישב בתוך השכונה הפלסטינית. השקפנו על גבעת גל שמעלינו - ועל הקרוואנים שהוצבו שם. התעוררה השאלה: איך מצליחים להכניס קרוואנים דרך המחסום הצבאי? כלומר - הצבא מאפשר?

בעל חנות למכשירי חשמל מיד שנייה מזמין אותנו פנימה, ומעביר אותנו לידיה של בעלת הבית שלו, כדי שתראה לנו ממדרגה גבוהה בדרך לגג שלה את ה"נוף" הנשקף לכיוון גבעת הקרוואנים: בצמוד לגדר הגבוהה שהם הקימו סביב ביתם, מתנהלות עבודות פיתוח עם טרקטורים והרבה בלגן ורעש, וכל זה על שטח של משפחה אחרת, משפחת ג'אבר. ז"א - שוב הפקעת אדמה?. בחגים הצבא מתיישב על הגג שלהם.

נענינו להזמנת האישה ששמה - כמה סמלי – סלאם, להיכנס ולשתות תה וכאן שמענו את כל הספור. לדבריה - הפרנסה קשה, המצב הכלכלי קשה וזה משפיע על הכל... החלפנו מספרי טלפונים. האם ניתן לברר את כל ספור ההתנחלות הזו?