עופר - עסקת טיעון, חקירת עד

צופות: 
חגית שלונסקי, חוה הלוי (מדווחת)
31/12/2012
|
בוקר

 

 

אולם מס. 5

השופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובעת: סרן רחלי אביב (שעל שולחנה מונחים 37 תיקים ורודים)

 

בתחילת היום נכחנו בכמה דיונים. חלקם לא היו אלא אירועים אדמיניסטרטיביים שבהם הודיע הסנגור מה היא עמדתו כלפי המשפט – מודה או לא, ילך  לעסקת טיעון או לא, והמשך המשפט נדחה למועד אחר. בחלקם ניתן פסק דין וגזר דין.

 

מוחמד רשאד מוחמד אלג'עברי - ת.ז. 905709200

נאשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת

סנגור: פאדי קוואסמה

 

הנאשם אמנם כופר באשמה אבל סנגורו אמר: ברור שאני אלך להסכמה (שם הקוד המקובל לעסקת טיעון).

איש מבני משפחתו של הנאשם לא היה באולם.

המשך בתאריך 4.2.13

 

מחמוד עבד אלאחמד חדיראת - ת.ז. 853721512

נאשם ביציאה מן האזור ללא התר

סנגור: איליא תיאודורי

 

זה עוד אחד מן המקרים שבהם ישראל מצהירה שהגדה המערבית היא גטו, כי הנאשם, בחור כבן 20,  מודה שעבר את גדר הביטחון, נכנס לישראל בשתי הזדמנויות שונות לחפש עבודה ונתפס. 

התובעת הציעה את העסקה: מאסר שלושה חודשים ויום אחד החל מיום מעצרו.

הסנגור הסכים ומחמוד חדיראת הורשע בשני מקרים של יציאה מן האזור ללא התר.

עונשו כאמור 91 ימי מאסר ומאסר מותנה של 3 חודשים למשך שנתיים.  

כדברי השופט: "העוולה של יציאה מהאזור ללא התר טומנת בחובה סיכון פוטנציאלי לביטחון האזור". מהדברים משתמע שכאשר תושבי האזור יוצאים ממנו ללא התר, נשקפת לו סכנה.  איפה איפה חנוך לוין כשצריך אותו.

 

חאלד ג'מאל אברהים פראג' - ת.ז. 946924123

נאשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת.

ישיבת סיום.

סנגור: מחמוד חסאן

 

הבחור נעצר בנובמבר 2011. האשמה הספציפית היא ניסיון לזריקת חפץ מבעיר. מחודש מאי 2011 ועד המעצר היה חבר ביחידה צבאית שתכננה לחטוף חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל וגם תכננה לזרוק אבנים על ג'יפים של הצבא אבל הג'יפים לא הגיעו, ולכן לא זרקו את האבנים. ועוד משהו שעמד לקרות ולא קרה. באוגוסט 2011 הם זרקו אבנים לעבר הגדר בדהיישה.

 

גזר הדין: השופט השמיענו את נאום הסיכום הפטרנליסטי המשווה בדרך כלל את הנאשמים לילדים ממרים הזקוקים לחינוך. וכך אמר: העבירות המיוחסות לנאשם אינן חמורות, אך הנאשם לא חזר למוטב כשניתנה לו הזדמנות. הפעם הוא כבר לא צעיר כבעבר אך הודה באשמה וכמו כן ברשות הפלסטינית כבר ננקטו צעדים נגדו וגם חברותו בחוליה הייתה קצרה  יחסית.

 

העונש: 31 חודשי מאסר ומאסר מותנה של 10 חודשים למשך 5 שנים וקנס של 4000 ₪.

 

איימן אמין אחמד נאסר - ת.ז. 981581069

נאשם בחברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (החזית העממית)

סנגור: מחמוד חסאן

 

 

איימן נאסר, תחקירן בארגון א-דאמיר, מואשם בחברות ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת. כתב האישום מספר במלוא הרצינות שהוא מסר 200 ₪ לפעיל אחר לצורך מימון אוטובוס שיאסוף פעילים נוספים של החזית העממית שישתתפו בתהלוכה לציון יום האסיר, וגם נתן לו כרוזים לחלק בתהלוכה ברמאללה.

האמת - כשקראתי את זה דמי לא קפא בעורקי.

פרט אישום נוסף מאשים את מר נאסר בכך שהיה שותף בהכנות ובארגון לקראת העצרת של יום האסיר והוא עצמו נכח בתהלוכה – מטעם ולמען ארגון החזית העממית. בעצרת נאמו רעולי פנים ואנשים נוספים דברי הסתה נגד ישראל הכוללים עידוד פעילויות צבאיות לחטיפת חיילים.

אני לא יודעת אם אתן זוכרות שדיווחתי על כך בדוח מיום 17.12.12. אבל לצורך בישול התבשיל הדליל הזה נחקר איימן נאסר במשך 39 יום ובתנאי אחזקה קשים ובלתי אנושיים והיה נתון ככל הנראה לעינויים וליחס משפיל ואכזרי. הוא נחקר שעות ארוכות, לעתים למעלה מ-20 שעות רצופות כשהוא כבול בידיו לגב הכסא ובשלבים מסוימים אף כשעיניו מכוסות. בין החקירות הועבר לתא בידוד בצינוק בתנאים קשים. נו, ואחרי כל אלה, הפלא ופלא, הצליחה התביעה הצבאית לנסח כתב אישום המבקש להוכיח שמר נאסר פעיל למען זכויות האסירים הפלסטיניים ובאופן ספציפי – היה לו קשר ליום האסיר ע"ש החלל אבו עלי מוסטפא.

הסנגור כפר בכל ההאשמות, והיום התחיל משפט הוכחות שבו חקרה התובעת הצבאית את העד מוחמד אנואר מוחמד זיתון. החקירות הללו יכולות להיות עניין די מייגע, מן משחק חתול ועכבר. העכבר מבקש להתחבא, הוא לא זוכר, הוא מכחיש, ולחתול יש קלף מנצח לדעתו  – האימרה המשטרתית שנגבתה במהלך החקירה שלאחר המעצר. באירוניה שכבר נשחקה במשך השנים הרבות, התובע הצבאי "מרענן את זכרונו" של העד. הוא מצטט מן האימרה המשטרתית המציינת שמות של שותפים לפעילות, תאריכים ופעולות, אלא שתשובותיו של העד מגלות דברים ידועים על הדרך והדרכים שבהן נגבות אותן אימרות משטרתיות: באיומים,  בהפחדות בהבטחות סרק, בזיופים קטנים של התאריכים והשעות או בעינויים – במקרה שלנו – מניעת שינה (ר' מאמר של עמירה הס על מניעת שינה).

העד חזר ואמר: "הבטיחו לי שאם אחתום על התמונות יתנו לי ללכת לישון; כי בחקירה הכריחו אותנו לחתום על הדברים האלה אחרי 40 שעות, אמרו לי שאני אחתום ואחרי זה אני אלך לישון". הנה, לא צריך להכות. העייפות, טשטוש תחושת המציאות וחוסר האונים ניכרים אפילו מן הפרוטוקול הרצ"ב לעיונכן, והם, כמה נוח, לא משאירים סימנים.

 

הוא נחקר, על פי עדותו 46 ימים. החוקר הראה לו תמונות שנלקחו, לדברי החוקר, מהאינטרנט, אין עליהן תאריך, לא ידוע לעד מי צילם אותן ובמילותיו שלו: "יש שמות שחייבו אותי להזכיר אותם ותמונות שהכריחו אותי לחתום עליהן ולהגיד שהם אמיתיים. זה היה בתמורה לזה שאלך לישון".

בישיבה הבאה  יחקרו את השוטר שגבה את אימרתו של הנאשם והוא, השוטר, יגיד (תזכרו מה שאני אומרת עכשיו) שלמיטב זכרונו לא היה שום דבר חריג בחקירה ושכל מה שאמר העד, נאמר מרצונו הטוב והחופשי

התיק נקבע להמשך ישיבת ההוכחות ליום 4.2.13 בשעה 14:30.