קלנדיה

צופות: 
רוני פ. ומרשה ל. (מדווחת), ושתי סטודנטיות מנורווגיה
06/04/2014
|
בוקר

 

05:00 היה תור ארוך כמצופה בימי א'. רק שלושה אשנבי בידוק נפתחו. המכלאות היו צפופות והקרוסלות נפתחו בקצב איטי מאוד.  נשים שהגיעו לפני פתיחת השער ההומניטארי עמדו מחוץ לתור על מנת לא להיות מעורבות עם הגברים.  כל פעם שהקרוסלות נפתחו, הנשים מיהרו להשתלב בתור בתוך המכלאות כדי לעבור מהר.  הגברים תמיד היו מנומסים ונתנו לנשים להשתלב למרות שגם הם היו בחיפזון להגיע  לאשנבי בידוק.

מ. היה השוטר התורן ביום זה וכרגיל הוא התנהג כשתלטן.  באו לשער ההומניטארי שלושה סטודנטים (שתי נשים וגבר אחד) הלומדים לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הם מגיעים תמיד ביחד, עם אישורים מקובלים ביד.  שתי הסטודנטיות עברו דרך השער ההומניטארי ובדרך כלל גם הסטודנט עובר יחד איתן.  אך לא היום.  מ. סירב לתת לסטודנט לעבור עם הסטודנטיות.  הוא שלח אותו לתור של העובדים והוא עבר רק 20 דקות אחרי הסטודנטיות שחיכו לא מעבר למהסום.

עוד בן אדם עם אישור לבית החולים הדסה לסדרת טיפולים הגיע לשער ההומניטארי.  כשראיתי אותו, נזכרתי שהוא  היה אמור לעבור את השער ההומניטארי גם לפני שבוע.  מ. לא נתן לו לעבור גם אז וגם השבוע למרות שהאישור היה בתוקף לכמה חודשים. שאלנו אותו למה מ. לא אישר לו לעבור והוא ענה שהוא לא יודע.  מ. לא נתן לו סיבה כלשהי.  אנו הסתכלנו בשני המקרים וראינו את השמחה בפניו של מ. כשהוא שלח גם את הסטודנט וגם את האיש בחזרה למכלאות.  לא דמיינו את התגובה של מ. שישה חברים של הארגון

World Council of Churches’ Ecumenical Accompaniment Programme in Palestine and Israel (EAPPI(

ושתי הסטודנטיות מנורווגיה ראו גם הם את המקרים ודיברו על מראה הפנים של מ.

 

07:00 למרות שעובדים המשיכו לבוא למחסום, לא היה תור ארוך והם עברו בזמן סביר. עזבנו ב-07:15.