עופר - יידוי אבנים, חקירת עד

צופות: 
חגית שלונסקי, מילי מאסס (מדווחת)
23/12/2012
|
בוקר

 

יצאנו הבוקר לבית המשפט, באופן מיוחד כדי להיות נוכחות  בדיון של זין האשם חליל אבו מאריה, (ראו דיווחה של חגית). הדיון נקבע לשעה 9.30.

 

הגענו לחניה מחוץ לביהמ"ש בשעה 9:05 וטילפנו לחמדאן [הנציב לפניות הציבור]. הסברנו שבאנו לשמוע דיון שנקבע לשעה 9:30. אמרנו לו שאנחנו היחידות בתור המבקרים ומבקשות שלא יעכבו אותנו.

ב 9.25  טילפנו אליו שוב, הוא אמר שיש הרבה משפחות. אישרנו זאת אך אמרנו שאנחנו המבקרות היחידות. 

ב 9:35 הגיעו 6 מבקרים למשפט בעניין הריגתם של האב פאלמר ובנו.  נציגתן, יהודית, נקראה מיד לעבור בשער והתקבלה בלבביות מופגנת על ידי הרואה-ואינו-נראה מאחורי הזכוכית הכהה. היא הפקידה, כפי הנראה, את התעודות של כל השישה, וגם אנו נקראנו להיכנס ולהפקיד ת.ז תמורת פתק ממוספר, אך נתבקשנו לצאת חזרה אל מעבר לשער ולחכות שוב עד שניקרא (זה שלב חדש בפרוצדורה שלא נתקלנו בו עד כה). בינתיים נקראו הפאלמרים אחד אחד 

בשמותיהם לעבור ומיד הוחל להכניסם לבדיקה ביטחונית בעוד אנו ממשיכות להמתין בחוץ.

ב 9:55 נקראנו והותר לנו לחכות לפני דלת הברזל של אולם הבדיקות הביטחוניות. כמה מן הפאלמרים עמדו שם ותוך רגעים הלך וגדל מספר האנשים המחכים לפני דלת הברזל. הדלת נפתחה וכל אחד מן הפאלמרים הנותרים נקרא בשמו להיכנס. אחריהם, כצפוי וכיאות, הוכנסו בני המשפחה של עצירים פלסטינים  להיות נוכחים בדיונים של יקיריהם.

ב-10:10 הכניסו אותנו לבדיקה. לאולם המשפט הגענו ב10:20. שעה ורבע לאחר שהגענו.

 

באולמו של השופט שחר גרינברג:

 

מאחר שהדיון לא החל בשעה שנקבעה, לא מנע מאיתנו העיכוב בכניסה להגיע לפני שהחל הדיון בעניינו של זין אבו מאריה. אך לפני כן התקיימו שני דיונים קצרים (תזכורות) בעניינם של שני נערים, שעל פי כתב האישום היו שותפים לאירוע של יידוי חפצים, האירוע שבו מואשם זין אבו מאריה.

 

באסל עלי חסן אבו מאריה ת.ז. 859597908 תיק בימ"ש 1991/12.

התובעת: סגן אגרנש אגניהו

הסנגור: עו"ד סמארה

 

הסנגור ביקש להגיש עדי תביעה. הדיון נקבע לעוד שלושה שבועות (9.1.13 ).

 

מוניר נעים חמד ת.ז. 401360185 תיק בימ"ש 4304/12

התובעת: סגן אגרנש אגניהו

הסנגור: עו"ד סמארה

בית המשפט המתין כמה דקות עד שהמשפחה נכנסה. הישיבה הבאה נקבעה לעוד שבועיים לבקשת עו"ד סמארה (2.1.13).  

 

זין השאם חליל אבו מאריה,ת.ז. 854841111 - תיק בימ"ש 1989/12

התובעת: סגן אגרנש אגניהו

הסנגור: נרי רמתי

 

בדו"ח זה אני מסכמת את הדיון, שהפרוטוקול שלו רצ"ב.  

מוזמן עד תביעה מס. 10 רס"ב משה קפילוטו. משרת במשטרה, עד לפני שנתיים שימש רכז מודיעים באזור חברון ובית לחם.

מחקירת התובעת הסתבר מיד שהעד לא היה בארץ בעת חקירת האירוע הנדון. מסמכים המאשרים זאת הוצגו כבר בדיון הקודם. לסנגור לא היו שאלות לעד.  לא ברור כלל מדוע הוזמן עד זה, אך ברור שהזמנת סרק כזו מאריכה את ההיתדיינות המשפטית. העד  עצמו התלונן שהתייצבותו לדיון גרמה לו בזבוז יום עבודה.

עם זאת, כדאי לציין שבעדותו הקצרה הספיק רס"ב קפילוטו להכחיש , בתשובה לשאלת התובעת, שהוא משתמש באלימות בעת החקירות והוא איננו יודע מי מכווין את הנחקרים לחזור על הטענה שהחקירות מתנהלת תוך כדי הפעלת אלימות.  

 

מוזמן עד תביעה מס' 11 רס"ן אוחנה מוטי. רס"ו אוחנה היה המתשאל של אירוע זה. מסתבר שלפני שמתבצעת חקירה מתקיים תשאול, שאיננו מחויב בתיעוד ו/או בהקלטה (בניגוד לחקירה עצמה).  

התובעת ביקשה מן העד להתייחס לתלונתם של באסל אבו מאריה, סאמי ג'ודה וסאעד צליבי (שותפיו לכאורה של הנאשם ומי שהפלילו אותו) על אלימות בחקירה, על כיסוי עיניים בעת החקירה, שאותם הגדירה כאירועים יוצאי דופן (????!!!! מ"מ), העד הכחיש כל אירוע מיוחד שאירע בחקירה זאת. אילו היה אירוע כזה הוא היה מדווח  (ללא ספק!!! מ"מ).  גם הוא טען שכנראה מישהו מכווין את הנאשמים להציג תלונה כזו והוסיף שעברו 9 חודשים מאז החקירה ורק עכשיו מושמעת תלונה זו - נראה שהדבר תואם בכלא. כמו כן הכחיש העד את תלונתו של סאמי גו'דה שלא נאמר לו שמותר לו לשתוק בחקירה. העד הוסיף שעברו 9 חודשים מאז החקירה והוא אפילו לא זוכר את פניהם של הנערים (הערה זו תשוב ותחזור בעת החקירה הנגדית שקיים עו"ד רמתי עם העד). 

 

בחקירה הנגדית של העד התמקד עו"ד רמתי בעיקר בתשאול שנערך לסאמי ג'ודה ובאסל אבו מאריה, מאחר שהם הפלילו את זין אבו מאריה.  העד הסביר שתפקידו בתשאול לברר אם לעצור יש קשר לאירוע, כשהמתשאל מגיע למסקנה שאכן כך הדבר, העצור מועבר לחקירה. התברר שהתשאול התקיים לפני השעה 6.15 בבוקר, שאז החלה החקירה המתועדת (נותר רק להסיק מכך שהנערים הוצאו ממיטותיהם בשעות הבוקר המוקדמות).

הסנגור עימת אותו עם המסמך המורה שכבר ב- 15.3.2012 יש מסמך המעיד שהנערים התלוננו על אלימות בעת החקירה, (כלומר הטענה שהם שתקו 9 חודשים איננה נכונה).

העד התכחש למידע שהיה לו לפני החקירה שמדובר בקטינים. הוא איננו מוסמך לתשאל קטינים, אך מאחר שלא היה באותה עת אדם המוסמך לכך, הוא קיבל אישור כדי לקיים את התשאול האמור. לדבריו הנערים הוזהרו כדין בכתב ובעל פה, אם כי מחקירת הסנגור הוברר שההיתר לשתוק בחקירה לא מופיע בנוסח הכתוב. 

שוב טען העד שהוא מתקשה לזכורפרטים מן החקירה בטענה שעברו מאז למעלה מ 10 חודשים, כמו למשל שעמדו בפניו תמונות וידיאו של האירוע. הוא ניסה להתכחש לכך שכשנכנס לחקירה אמר לחוקר להגיד לסאמי שסעאד שכבר הפליל את עצמו, אך משהושמע קטע ארוך יותר מן הקלטת, והוא נשמע אומר לחוקר "זה סאמי וזה סעאד -  נשאר רק זין", לא יכול היה להכחיש זאת. החוקר נשמע  אומר לסאמי: "הפללת את עצמך, תגיד כבר את השם". (כנראה של זין).

 

התיק נקבע לישיבת הוכחות ל 8.1.13 בשעה 9.30.  

לישיבה הבאה ביקשה התביעה לזמן את העד האחרון מטעמה, שעדיין מנסים לאתרו (לא ברור מה תפקידו). הסנגור ביקש לזמן את מוסר הידיעות המודיעיניות, מאחר שהתביעה טענה לחיסיונו של עד זה, אין לו כל התנגדות שהעדות תינתן מאחורי פרגוד, התביעה התנגדה לפתרון זה.