בית לחם (300), מת"ק עציון

צופות: 
סילביה פ., גוני צ., רונית ד.
06/04/2014
|
בוקר

מחסום בית לחם (רונית וסילביה מדווחות)

6:40 – הגענו לאולם ומצאנו בפנים 5 אשנבי בידוק פתוחים, האולם מתמלא ומתרוקן, אך אין לחץ. בצד הפלסטיני נשמעות קריאות וצעקות, מה שמלמד ששם כנראה לחוץ. מגיע ג' מהאקומנים ומשוחח איתנו. מדווח שבהתחלת הבוקר היה לחץ, אך אח"כ השתפר. הוא מספר שבונים כניסה חדשה, אולי זה יביא לשיפור המצב. באשנב 1 יש כנראה בעיה עם קורא טביעות האצבע. רבים נדרשים להניח את אצבעם שוב ושוב עד שהמכשיר מזהה אותם, וזה כמובן מעכב את המעבר.

7:00 – באולם הכל נראה רגוע אך אנו שומעים צעקות מהצד השני. ג' מקבל טלפון מאחד מחבריו שנמצא שם. הוא מדווח שאין הרבה אנשים, אך הבידוק מאוד איטי ולכן הצעקות. אדם שעובר מדווח שמכניסים אחד אחד ובודקים לאט, אנשים לחוצים להגיע לעבודה, מאבדים סבלנות וצועקים בנסיון לזרז את הקצב. ג' נפרד מאיתנו לשלום. בעוד זמן קצר הוא חוזר לארצו ויגיע צוות אחר. הוא מודה לנו על פועלנו. אנו מצידנו מודות לו ומתפעלות מכך שהוא וחבריו, שאין להם נגיעה לענין כמונו שחיות כאן, מגיעים לכאן בעקביות.

7:25 – האולם כבר די ריק וחלק מהאשנבים נסגרים. לאחר מס' דקות, כשנוצר עומס על האשנבים שנותרו פתוחים, מגיע הקצין ופותח את השער בין העמדות. המאבטח קורא "אחד אחד", אבל הקצין מסתדר בכוחות עצמו הפעם (בעבר ראינו אותו מופעל ממש על ידי המאבטחים. כעת כנראה כבר קבל בטחון והוא מנהל את העניינים, כפי שצריך להיות). אחרי כמה דקות הלחץ משתחרר והקצין סוגר את השער.

7:35 -  עזבנו.

 

מת"קinfo-icon עציון

8.10 – ההתנהלות היום במת"ק בית לחם היא דוגמה לבירוקרטיה של הכיבוש.

הרבה אנשים ממתינים. רובם מחוץ לאולם. מרביתם ממתינים לכרטיס מגנטי, למרות שביום א' מנפיקים כרטיסים רק מהשעה 12:00. מדוע ב- 12? כי כך אין צורך בבוקר בחיילים, שחוזרים לצבא במהלך היום אחרי סוף השבוע בבית... וזה לא משתנה גם בתקופות של לחץ במת"ק.

מסתבר שהסיבה להצטופפות מחוץ לדלת אינה קשורה לחיילים אלא למספר אנשים הזקוקים להנפקת כרטיס מגנטיinfo-icon. מכיוון שהמכונה המנפיקה מספרים לתור לא פועלת, הם חוששים שכאשר היא תתחיל לפעול כולם יתנפלו ו"לא יישמר התור". אבל המכונה טרם פועלת ואנו שואלות את האנשים מדוע לא מכינים רשימה כפי שהיו עושים בימים כאשר לא הייתה מכונה. עונים לנו שהם הכינו רשימה... (אבל כנראה לא סומכים שהרשימה תכובד בבוא העת...).

אנו גם שואלות את עצמנו מדוע, כאשר המכונה לא פועלת, לא יוצא חייל ומחלק מספרים ידנית...? הוותיקות שבינינו בטח זוכרות את התקופה בה חילקו מספרים ידנית והחיילים היו קורעים את הרשימות שהכינו התושבים ומחלקים מספרים לפי ראות עיניהם.

אנו מפלסות את דרכנו פנימה, יחד עם אנשים שבאו במיוחד לפגוש אותנו. כל הממתינים בחוץ מורשים להיכנס לאולם, כיוון שמכונת המספרים אינה פועלת. האולם מתמלא מהר והאנשים יושבים בשקט ונערכים להמתנה של כ- 4 שעות. עמירה הס כתבה פעם על הזילות הבלתי נסבלת בזמן של הפלסטינים . למי  איכפת מזמנם? כמה שעות שינה נוספות של שני חיילים ישראלים שוות הרבה יותר מ- 4 שעות של כ- 50 תושבים פלסטינים...

 

חלק מהאנשים שבאו לפגוש אותנו קבעו איתנו מראש והבאנו להם טפסים שמלאנו בבית. הם בדרך כלל יכולים להגיש את המסמכים בבוקר (לא צריכים להמתין ל- 12). אשנב האישורים שבו הם מגישים את המסמכים, פתוח מהבוקר. אבל היום לא נותנים לאף אחד להיכנס.

אנו ניגשות עם אחד האנשים לקרוסלה בניסיון לעזור לו להיכנס פנימה כדי להגיש בקשה להסרת מניעה. לא, אי אפשר. המחשבים קרסו ולא ניתן לקבל בקשות. פעמים רבות מקבלים בקשות, נותנים קבלה ולאחר מעשה מסתבר שהחייל טעה – לא היה צריך לקבל את הבקשה. אז לא מטפלים... אנו אומרות להם שאנשים באו במיוחד ושיקבלו את הבקשות שלהם, ואם לאחר שהמחשב יפעל יסתבר שאי אפשר לטפל – אז שלא יטפלו. לא, אם המחשבים לא פועלים לא יכולים לקבל ניירת. שיבואו שוב או שיחכו. כפי שאמרנו, הזמן של הפלסטיני לא שווה הרבה...

אחרי כמה דקות החיילים מכריזים ברמקול שאין מחשב ולא ניתן לטפל בבקשות כלשהן. מזמינים רק מי שזקוק לאישור מטעמים רפואיים להיכנס. נכנס איש מבוגר חבוש כפייה.

בינתיים עזרנו באולם במי שיכולנו, מהם אנשים שקבעו איתנו מראש. ומי הם מנועי השב"כ שבאו לפגוש אותנו? לאחד מהם היה אח בבית סוהר, שבתקופת מאסרו  היה לו אישור בר תוקף לכניסה לאחת ההתנחלויות באזור. כאשר אחיו השתחרר – החרימו את האישור. חלק מהאנשים באו בפעם המי יודע כמה, לאחר שבקשותיהם לא התקבלו: אם בגלל שמכתב המעסיק לא מצא חן בעיני החיילים, או שהמעסיק הוא ישראלי ואין את כל המסמכים, וכיוצ"ב. אז הם הביאו מכתב חדש וגם הפעם לא התקבל – כי אין מחשב...

10:00 – עזבנו. בצאתנו עם הרכב מהחניה ראינו את האיש עם הכפייה, שבא לקבל אישור כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי, ממתין לטרמפ. אחת מאיתנו אספה אותו. מסתבר שבהיעדר מחשב שלחו אותו לקבל את האישור במת"ק הפלסטיני. כעת עליו לתפוס טרמפ עד תחנה על הכביש הראשי, משם יוכל לקחת אוטובוס.