אל ג'יב (גבעת זאב), חשמונאים (ניעלין), מכבים (בית סירה)
חשמונאים
05:00 כל אזור המחסום הומה אדם ורכב, הבנו שהמחסום נפתח כבר ב-4:00.
בצדי הדרך ומגרש החניה כמה קבוצות של פועלים מנסים להתחמם סביב מדורות עד שתגיע ההסעה שלהם. לא התאפשר לנו לחנות במגרש, הופנינו לכביש.
זרימה בלתי פוסקת של אנשים, אבל הפעם מכיוון הכביש הראשי, ולא מהחצר האחורית בה פגשנו את היוצאים במשמרת האחרונה שלי שם. הוסבר לנו שיש אירוע (כנראה לא מסיבה) ולכן כולם יוצאים בצד זה. נאמר לנו ע"י איש ביטחון חביב שהכניסה למתקני הבדיקה היא לאורך הכביש, בצד השני של המחסום, יש שביל קטן היורד לרחבת הכניסה למתחם. הוא דאג שנלך לשם על המדרכה. לא בכביש.
גם במשעול הקטן הייתה זרימה בלתי פוסקת של פלסטינים המגיעים כנראה ברגל מהסביבה הקרובה. יזם מקומי שוטח ת מרכולתו תחת עץ זית. למטה, ברחבה ראינו גם פועלים המגיעים בהסעות.
תור הכניסה למתקן היה קצר, ונכנסנו מעט ללא המתנה. נדרשנו (בערבית) להניח את התיקים והמעילים לבדיקה שוב הופנינו בערבית למעבר עם תעודות (ולא טביעת כף יד). חכינו דקה או שתיים בתור, ראינו דרך מחיצת הזכוכית את תא הבידוק שהפחיד את האנשים. בחדר השקוף גם הוא, עמדו כ-10 אנשים, ארבעה אחרי בדיקה ואחד בתא, נבדק, מרים כמה פעמים את זרועותיו. כששוחרר מהתא, צאו כל החמישה מהחדר. הבדיקה של הנותרים הייתה מהירה יותר. מסרנו את התעודות לבודקת, כמו כולם, והן אכן נבדקו בקפדנות עם מכשיר קטן. איש לא שאל אותנו כלום. יצאנו עם כולם. כל המעבר נמשך פחות מעשר דקות.
5:40 החלטנו להמשיך לג'יב. רוני פ. הייתה אמורה לפגוש אותנו שם, אך בקלנדיה המצב היה קשה, השערים רק נפתחו.
5:50 מכבים לא עצרנו, אך התור הגיע עד קוביית המדרגות (הכנה לגשר)
6:00 מחסום ג'יב
נמצא מאחורי תחנת הדלק הנמצאת בצד המזרחי של כביש 436 (המחבר את 431, מול כלא עופר, עם כביש מס. 1. במחסום זה עוברים פועלים עם אישורים מהכפרים בסביבה ואפילו מרמאללה, כדי לעבוד בגבעת זאב בהתנחלויות אחרות שקמו על אדמותיהם.
כשהתקרבנו מתחנת הדלק המקום נראה שומם. לאחר כמה זמן יצא פלסטיני אחד, אח"כ עוד אחד...
נכנסנו לשביל הצר המוקף גדרות רשת גבוהות, בשביל לצדנו החלו יוצאים כמה פלסטינים, אחד מהם דיבר עברית טובה, עובד בגבעת זאב, ליווינו אותו עד לכביש. הוא מגיע מרחוק ונאלץ לדבריו לעמוד קרוב לשעתיים במחסום כל בוקר.
חזרנו לכיוון הכניסה של הפלסטינים לבדיקה. בין הקרוסלה למבנה עמדו כ-25 אנשים. התור לא זז. אחרי כ-5 דקות נכנסו 3 פלסטינים למבנה הבדיקה. ושוב הפסקה ארוכה. מאחורי הקרוסלה חיככתה קבוצה של פלסטינים – בשקט ובסבלנות. אחרי כ-20 ד' כמעט התרוקן השטח וקבוצה חדשה ניסתה להיכנס, אבל מיד עם היכנס החמישייה הראשונה ניתנה להם פקודה לחזור אל מאחורי הקרוסלה. אחרי כמה זמן התאפשר להם להתקדם, אך רק בקבוצות קטנות. אנחנו עברנו בינתיים את הקרוסלה בכיוון ההפוך. קבוצה של כ-60 חיכו בין גדרות הרשת סמוך לקרוסלה, בינהם הרבה מאד נשים העובדות במתפרה בפסגת זאב. בהמשך היה רווח גדול וכשהמשכנו ראינו עוד כמאה איש ואשה עומדים ומחכים. לשאלתנו מדוע אינם מתקדמים, הם אמרו שזה אסור. זה אולי לא נראה כך בתמונה, אך מתחת לגגון הקמור ומאחוריו, מחכים עוד כ-100 איש ולא מתקדמים. עכשיו הבנו שהאיש לא הגזים בדברו על שעתיים.
רואים היטב את המרחק שהם משאירים בין הקבוצות.
07:00 עזבנו. היה קשה לראות את עשרות הנשים והגברים העומדים בשקט, בלי להתקדם, אולי יותר מאשר את הצעקות והמהומות בהם אנו נתקלות לפעמים במחסומים אחרים.
07:10 מכבים ללא תור נראה לעין.