עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורה אורלוב, חגית שלונסקי
28/11/2012
|
בוקר

חגית ש. מדווחת מאולם 2:

 

במשך השעה הראשונה של בוקר זה עסק ביהמ"ש בראשותו של השופט אברהם איינהורן (אינני יודעת מה דרגתו). בשלושה מבין 15 התיקים ברשימה (מהם 11 "עצורי ימים" [הארכת מעצר] ו 4 מובאים לפני שופט

לבדיקת ערבויות).

התובע, יוסי ברכיה, מבקש לקבוע מעצר עד תום ההליכים לעציר הראשון מבין השלושה שנאשם ביידוי אבנים. הוא זוהה על ידי שני עדים  שנחקרו לפני כ 4  חודשים. בנוסף לכך, לפני 5  שנים נגזר עליו עונש על תנאי על עבירה דומה שאמנם, לדברי התובע, אינו תקף עוד, אך מצטרף לשיקולים בדבר העונש הראוי לאשמה הנידונה....

 

עו"ד לובאני שמייצג את העציר מנסה לשכנע את ביהמ"ש לשחרר את  לקוחו בתנאים.

העציר, בן 35, נשוי ואב ל 5 ילדים,  הופלל בעדות שניתנה לפני ארבעה חודשים ללא פרטים: מתי ואיפה ראה אותו העד מיידה אבנים, כמה אנשים השתתפו באירוע, כמה פעמים זרקו וכו'. עד נוסף מסר שמכיר את העצור, אך לא ראה אותו זורק אבנים . לדברי עו"ד לובאני אין ראיות של ממש, וזה לא תיק למעצר

עד תום ההליכים.

החלטת השופט ניתנת מיד ובשקט, כמעט בלחישה, לקלדנית : מעצר עד תום ההליכים . הראיות מספיקות לשלב זה של המשפט. קובע מועד להקראה: .6.1.13

 

בשני תיקים נוספים הייתה הסכמה בין התובע לבין עוה"ד איאד גליד. השופט נתן את החלטתו שוב בקול נמוך מפיו לאוזני הקלדנית. המתורגמן לא תירגם.

הנאשמים ובני המשפחות שהיו נוכחים ישמעו אולי מפי עורך הדין מה הוחלט בעניינם. אך בינתיים הוא נעלם מהאולם והתובע אמר שאין לו תיקים מוכנים לדיון.

התביעה כנראה לא סיימה את הכנת התיקים, ואולי הגיעו התיקים לאולמו של שופט אחר. השופט הכריז על הפסקה. משהתחדשה הישיבה שוב היה נראה שיש עיכובים. הפעם היה תיק, אך העציר לא הובא.

 

 

נורה א. מדווחת מאולם 1:

 

השופט: רס"ן מאיר ויגיסר

 

באולם הזה התנהלו בין השאר משפטי קטינים. קבוצה גדולה מהולנד הגיעה, יחד עם נציג ה DCI (Defense Children International) לשמוע את הדיונים. 

 

משפטו של מואייד יוסף מוחמד עבד אלכרים, ת.ז. 950587857 – תיק מס' 4733/12

התובע: סגן דניאל מעודה

הסנגור: עו"ד נרי רמתי

 

אישום: יידוי אבנים והפרעה לחייל (במילוי תפקידו).

 

היום קיבל השופט החלטה בנוגע להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, כפי שביקשה זאת התביעה בדיונים קודמים, או לחלופין שחרורו למעצר בית, לפי בקשת הסנגור.

השופט סיכם: "ב 18.11.12 יידה הנאשם אבנים יחד עם אחרים לעבר כוחות צה"ל בבודרוס. הנאשם התנגד למעצרו, דחף את השוטרים וזרק לעברם נעל."

ועוד ציין השופט שאכן "עוצמת הראיות איננה רבה", כפי שטען הסנגור מלכתחילה. "השוטרים טעו בזיהויו של הנאשם... יש אי התאמה מהותית בין עדויותיהם... בעוד שמפקד הפלוגה שועה מדגיש כי החשוד שזוהה כמיידה אבנים היה כבן 17, ומדגיש כי החשוד [הנאשם] בן ה 25 לא היה מעורב בביצוע העבירה, סויסה מזהה את הנאשם, כשישב בתחנת המשטרה, כמי שיידה את האבנים.

קיים חשש ששועה התכוון לעצור דווקא את אחיו של הנאשם, שאותו זיהה כמיידה אבנים, ובשל אי הבנה או בשל האנדרלמוסיה ששררה במקום נעצר הנאשם".

 

הנאשם שהינו שוטר ברשות הפלסטינית [במדינת פלסטין], הכחיש את המיוחס לו וטען שעבד בביתו בזמן האירוע ולא יצא מהבית. גרסת האליבי שלו לא נבדקה.

כמו כן היו פערים בין הודעתם של העדים (שועה וסויסה) בנוגע לפרטי הלבוש שלבש מיידה האבנים, וגם בנוגע לשמו הפרטי. סויסה רשם ששמו מוחמד – ורק לאחר מכן תיקן למואייד.

 

השופט שוב ציין שהחקירה התנהלה בצורה מרושלת.

על סמך הנימוקים הנ"ל, החליט לשחרר את הנאשם למעצר בית חלקי, בזמן שאינו עובד, ובבית אחר שאינו ביתו אלא ביתו של הדוד (שנחקר קודם לכן אם אכן יוכל להיענות לתנאים שמציב ביהמ"ש במקרים אלו).

בנוסף נדרשת הפקדת הסכום של 7,500 ₪ וחתימת ערבות של הדוד ע"ס 10,000 ₪.

דיון בדיקת הערבות (המשפחה אינה עומדת בתשלום של סכום שכזה) נקבע ל 4.12.12 – ודיון הקראת התיק נקבע ל 12.12.12 אצל השופטת אתי אדר.

(ר' פרוטוקול מצורף)

 

התביעה הודיעה מיד שהיא מבקשת עיכוב ביצוע ההחלטה ל 72 שעות כדי לאפשר לה להגיש ערר.

 

אלא שבינתיים נודע לי שתחת זאת התבשלה ב 4.12.12 עסקת טיעון:

כתב האישום תוקן. נותר האישום "הפרעה לחייל".

העונש: 31 ימי מאסר בפועל ומאסר מותנה שיחול גם על עבירת יידוי חפצים

וקנס של 1,500 ₪.

(ר' פרוטוקול מצורף)