מת"ק עציון

צופות: 
שלומית ש. אורה א.
26/03/2014
|
אחה"צ

14.10  במגרש חנו רק  4 מכוניות. אולם ההמתנה היה ריק.  יצא בחור וסיפר שכבר זמן רב הוא מטופל שלוש פעמים בשבוע בבית חולים ”הדסה” . בשבוע שעבר הוא התבקש להביא את אשתו,  כדי שילמדו אותה איך לעזור לו בפיזיותרפיה.  הוא ביקש איש/ור מעבר עבור אשתו  אך לא קיבל.  אמרו לו לבוא מחר. הוא הסביר שמחר בבוקר יש לו תור ב”הדסה”  וביקש לתת לה היום את האישור  אך שוב סירבו.  טלפנו לחנה ובעזרתה הוא קיבל את האישור.  

 

אדם מבוגר סיפר שהוא ביקש רישיונות  כניסה לישראל עבורו ועבור שתי אחיותיו, כדי ללוות ל”הדסה” אחת מהן שהיא חולת בסרטן.  אתמול הוא חיכה שעות אחדות ולא קיבל. היום הוא הגיע ב  8 בבוקר ורק בארבע אחר הצהרים  קיבל את האישור. את התור שנקבע בהדסה להיום, הם הפסידו.

 

בחור צעיר התלונן שכבר שעות אחדות הוא מחכה לאישור לשהות ליד אימו, שקיבלה שטף דם במוח ומאושפזת ב”הדסה”.  טילפנו  למוקד ולא הצלחנו לעזור לו.

 

יצאו בני משפחה אחת וסיפרו שלמשפחתם שטחי קרקע ליד גוש עציון. המתנחלים חשקו בהם אבל המשפחה הוכיחה בבית משפט את בעלותה על האדמה ובית המשפט פסק לטובתם.  המתנחלים המאוכזבים באו וכרתו את כל עצי הזית בשטח של המשפחה , כשהצבא שומר עליהם.  

 

ב 17.00 יצא אדם שקיבל אישור. הוא סיפר שחיכה בבוקר שעות אחדות, לא היה חייל תורן בחלון ולא היה אל מי לפנות. הוא עזב וחזר אחר הצהרים, חיכה כשעה וקיבל את מבוקשו.

 

שמענו גם מאנשים אחרים  על שעות ארוכות של המתנה, שום התייחסות אל הממתינים, לא היה חייל תורן  ולא היתה הודעה בכתב אם ומתי הם יטופלו .