קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה ס., עינה פ. (מדווחת)
25/03/2014
|
בוקר

בוקר קשה במיוחד בקלנדיה

התורים הגיעו עמוק לתוך החניון בבוקר קר וגשום כשהגענו בשעה 5:10. רק שלוש מתוך חמש תחנות הבידוק היו פתוחות וקצב ההתקדמות היה איטי להרגיז.  צלצלנו לחמל פעמיים ללא הואיל (שוב טענה של חוסר כוח אדם). שתי התחנות הנוספות נפתחו לקראת השעה  6:00, והשער ההומניטרי נפתח בשעה 6:05 ואז כל פעם שהצטבר קהל לידו. אבל עד אז הנזק כבר נעשה ביצירת תורים ואנשים עצבניים וזועמים.

בשעה 5:25 משמעת התורים קרסה והגברים התחילו לדחוף ואפילו להתקוטט בפתחי המעברים הצרים בין הסורגים המכונים בפי כל ה"מכלאות". זה משחק של צעירים: הגברים המבוגרים יותר מיד נסוגים אחורה כדי לא להתפס בדוחק ולהמעך בפתח או בתוך המכלאות. הפעם הקורבן היה איש צעיר, שהתמוטט או בפתח או בתוך אחד המכלאות (אי אפשר היה לראות בגלל הקהל מסביב) ונלקח ע"י הסובבים לשכב קודם באזור המקורה ואחר-כך למדרכה ליד הכניסה למחסום. בקשנו מיד התיחחסות של השוטר התורן, אשר צעק בכעס שעלינו להזמין אמבולנס. התברר שהפלסטינים כבר עשו כך, ואמבולנס הסהר האדום הגיע תוך 15 דקות, למרות הפקק הדחוס באזור המחסום. 

כמובן, בגלל ה"אירוע", קבלנו פי שניים פניות והתלונות על התפקוד הלקוי של המחסום והיחס המשפיל שהוא משדר לפלסטינים (אפילו בלי מילה קשה נוספת מחייל או שוטר). יעצנו לכולם לעודד את המעסיקים שלהם לשלוח מכתבי תלונה על תפקוד המחסום למשטרה, לצבא, ולמשרד הבטחון. כמה הביעו עניין ברעיון, אחרים צחקו צחוק מר -- ואנו רק יכולות לשער לאיזה יחס הם סובלים מהממונים עליהם בעבודה. 

ליד השער ההומנוטרי ניגשו אלינו רופא ושני סטודנטים לרפואה ובקשו את עזרתנו כי היה להם היתר להשתתף בהשתלמות רפואית בבית החולים סן ג'ון והשוטר התורן לא הרשה להם לעבור בשער. קראנו לחייל המת"ק, שבטובו הסכים לדבר אתנו, שאלנו למה אסרו עליהם לעבור בהומניטרי, והוא אישר להם את המעבר. אנו מציינות את זה רק בתור דוגמה קטנה למדיניות הקפריזה, השרירות, ששולטת במחסום, גם לגבי מספר התחנות שפתוחות בשעת השיא וגם לגבי מי רשאי לעבור בשער ההומניטרי

במשך כמה חודשים אנו כותבות על המצב המתדרדר בקלנדיה, ולמרות תלונות ודו"חות שנשלחו לצבא, הוא רק ממשיך להתדרדר. דו"ח הדיפלומטים האירופאים על המצב הקשה השורר במזרח ירושלים ,שפוסם ב"הארץ" בסוף השבוע, רק מחזק את החשד (שהפלסטינים משוכנעים לגביו מזמן) שהניהול הקלוקל של המחסום הוא פונקציה של מדיניות שמיועדת למרר את חיי הפלסטינים במזרח העיר – ובגדה בכלל – עוד יותר כדי ש ... מה? שיתנדפו? כפי שאמר לנו אחד הממתינים: "אם הם לא רוצים שנבוא לירושלים, שלא יתנו לנו היתרים. אבל כן נותנים לנו היתרים ואז כופים עלינו את הסבל הזה בוקר, בוקר. למה?"