בית לחם (300), מת"ק עציון

צופות: 
סילביה פ., יערה ר., רונית ד.
16/03/2014
|
בוקר

מחסום בית לחם

6:40 – יערה ואני מפלסות דרכנו בחוץ בתוך ערב רב של אנשים ומכוניות. מיודענו אינו יושב במקומו הרגיל, ואנו כבר יודעות שזה לא סימן טוב.

בפנים 5 אשנבי בידוק פתוחים וגם השער שבין האשנבים פועל. לכאורה הכל נראה רגוע בצד זה של המחסום, אך מהצד הפלסטיני אנו שומעות כל הזמן צעקות. החיילים בצד הזה פותחים וסוגרים את השער לפי הצורך, אך הבעיה היא בצד השני. גם כשהאולם כאן ריק לגמרי, עדיין נשמעות הצעקות בצד השני המלמדות על צפיפות ותסכול של הממתינים לעבור. העוברים אומרים שהיום רע מאוד, וטוענים שהחיילים מעכבים את המעבר ללא סיבה נראית לעין.

7:00 - מגיע ר' משוודיה, הנמנה עם האקומנים, הוא מספר שכאשר המחסום נפתח החיילים בדקו תעודות ואישורים בצד הפלסטיני וזה גרם לעיכובים. בשלב מסוים הפסיקו זאת, אך עדיין המעבר היה איטי ויש עומס רב, דחיפות וצעקות, מטפסים על המכלאות וכד'. לקח לו כמעט שעתיים לעבור.

7:10 – רק עכשיו מגיע מיודענו. השעה מאוחרת מאוד עבורו והוא ממהר לדרכו. "זיפת", "בלגן", "מלחמה" – אלה הביטויים ששמענו היום מהעוברים וזאת ללא סיבה נראית לעין. מדווחים לנו שלא פתחו שער הומניטרי ולכן נשים, חולים וקשישים נאלצו להידחק בתור הרגיל.

7:25 – עכשיו האולם מלא, דבר נדיר בשעת בוקר "מאוחרת" זו אך סוף סוף לא שומעים עוד צעקות מהצד השני, סימן שהמצב נרגע קצת. אחד האשנבים נסגר וגם המחיצה המפרידה את 4 האשנבים הראשונים מהאחרים נסגרת. המאבטח פותח מדי פעם את השער כדי לאפשר מעבר לכיוון בית לחם. מדי פעם גם הקצין פותח כדי לאפשר כניסה לישראל ולהקל על התור במעבר לישראל. ילד שהצליח "להתפלח" באחת העמדות נתפס ע"י המאבטח ומוחזר מיד לאחור.

בינתיים סילביה מוקפת באנשים המבקשים את עזרתה, ואפילו יצרו כבר תור משלהם לענין זה...

7:40 – עדיין יש אנשים בשעה מאוחרת זו ושוב שומעים צעקות מהצד הפלשתיני. מספרים לנו שבחוץ ממתינות קבוצות של בתי ספר שיוצאות כנראה לטיולים.

7:45 – רק עכשיו נרגע ומתחילות להגיע קבוצות של תלמידים. נכנסת קבוצת נערות בכיסויי ראש לבנים, נרגשות ומצחקקות. אנחנו עוזבות לכיוון המת"ק.

 

מת"קinfo-icon עציון

אין הרבה אנשים היום במת"ק. ככל הנראה חשבו שיהיה סגור בגלל חג הפורים. סילביה מנסה לעזור לאדם שבנו נעצר ונמסר לו שהוא בעציון. האיש הביא בגדים להחלפה, סיגריות וכד' ומבקש למצוא דרך להעביר אותם לבן העצור.

למרות מיעוט האנשים שניים שמלאנו עבורם בקשות להסרת מניעה בטחונית והוכנסו פנימה, לא יצאו עד שעזבנו קצת אחרי 9. (מהדוח של חנה ב. מאחה"צ למדנו שהסיבה לכך היא ככל הנראה העובדה שהמחשבים קרסו ורק עמדה אחת פעלה.)