נבי אליאס

מרסי, מורה נוספת לאנגלית שהיתה אמורה להגיע, לא הגיעה בגלל המרתון התל אביבי.

10.10 - הגענו באיחור קצר ובחוץ כבר חיכו ילדים רבים וכן ר' וס' מהנשים שלמדו בשעורים קודמים אבל מספרן קטן במשך הזמן. קבוצה של כ-17 בנים, רובם בני 13, נכנסה לכיתה. ס' השליטה סדר ועזרה בתרגום. כשיעור פתיחה ברינדה סיפרה על עצמה ושאלה לשמות הבנים שרובם אחים או בני דודים מכ- 4 משפחות. הבנים שיתפו פעולה והתנהגו יפה מהמצופה מבני 13. השיעור הסתיים בשיר שהילדים למדו בהתלהבות וצחוק.

11.00 –  שעור הבנות: הגיעו כ-20 בנות בגיל 11-12 אבל ר. עשתה סדר והוציאה חלק מהן (לא ברור למה כי גם הן בנות אותו גיל) הבנות רציניות ולבושות בקפידה. גם איתן התנהל שיעור דומה ונראה שנהנו. אני התרשמתי מהדרך שבה ברינדה מעבירה את השעור וזוכה לעניין אצל הילדים.

12.00 – הלכנו לביתה של אחת הנשים בכפר כדי לקנות גבינה שהיא מייצרת. היא עסקה עם שני ילדיה הקטנים בהכנת זעטר. התכבדנו בתה וואפל והצטיידנו בגבינה.שוב הרגשנו את בעיית השפה שמקשה כל כך על התקשורת.
כשיצאנו מן הכפר יצאו מולנו קבוצה גדולה מאוד של גברים שיצאו בדיוק מן המסגד. והיו כמה  דקות לא כל כך נעימות.