מלון קליף, סילואן, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד

 6:45   מחסום שיח' סעד "המשתדרג"
העבודות במחסום  הופסקו, כנראה  עובדים במרץ על סלילת כביש הביטחון היורד בתלילות מן המחסום לנחל קדרון. כמובן, ביטחון הכי חשוב.  אבל פתאום קורה משהו ממש פואטי: ממורד כביש הביטחון מתפרץ לו  חמור צעיר יפה ובריא, לא דומה בכלל לחמורים הסחוטים והרזים שאנחנו מכירים, והוא דוהר לו חופשי בכביש, לרגע נראה כאילו מהסס אם לעלות לשיח' סעד, אך ממשיך בדהירה דרומה. רגע יפה וכולם מחייכים: ילדים, פועלים וחיילים ואנחנו. החופש בהתגלמותו, חסר היה רק פסקול של"freedom".

אנחנו מתעניינות אצל המסיעים אם עתה, כשהכביש לסואחרה א-שרקייה  שופץ, יש ירידה במספר העוברים במחסום. התשובה היא לא. הכביש אינו מאפשר מעבר מכוניות של התושבים מסואחרה. הדרך לעזרייה ארוכה ואין פתח למעבר לירושלים.

7:15   סילואן

היום עמותת אלעד יכולה להגיד "הכותל בידינו". ואנחנו מחכות לראות מה המוח היהודי-מתנחלי ימציא כדי לחבר את עיר דוד לכותל תוך מחיקת תרבויות אחרות שהיו במקום. יהיה דורסני, זה בטוח.

7:45   מלון קליף
אח, מלון קליף, כל פעם כואב לראות את הבניין,  שהיה  אופייני  לארכיטקטורה הירושלמית המופתית, במצבו הירוד. חלונות מנופצים, קירות שבורים, זוהמה, ועכשיו גם חומה/גדר סביבו. לא ניגשו אלינו גם כשחצינו את השער אל נויזור ההתנחלות. היה מישהו בבוטקה, אבל לא טרח. השלטים הזהירו שאסור אסור אסור - ומסוכן.

8:25   מעבר הזיתים (ראס אל סביטאן)
החומה נראית שרופה. לשאלתנו מה התרחש יש שתי תשובות: הפלסטינים מספרים שכדי להתגבר על התגנבות ללא אישורים, בגלל שלא נסגר הפתח שנותר בין החומה לגדר המחסום , מבעירים כוחות הביטחון בימים מסוימים צמיגים ברווח שנותר, כדי למנוע מעבר... אנשי הביטחון אומרים לנו שזה מופרך, ומה בכלל מעניין אותנו מה הצבע של החומה: ורוד, תכלת, שחור...

יש כ-15 מעוכבים שנלקחו מהם תעודות הזהות הפלשתיניות אחרי שעברו בפתח הנ"ל וניסו לעלות לאוטובוס. יש גם אחד שלקחו את תעודתו במגרש החנייה למרות שלא ניסה לעבור. מחכים משעה 5 למג"ב שיבוא לכתוב דו"חות, כדי להחזיר התעודות. עובדי המחסום טוענים שיש אפשרות להאריך, על סמך החלטת מפקד המחסום, את העיכוב לעוד 3 שעות מעבר ל-3 התקניות. מכל מקום, תוך רבע שעה מבואנו מוחזרות התעודות למעוכבים. ובינתיים, אנחנו שומעים סיפורים של אנשים: מגיעים מכל רחבי הגדה כדי לנסות לעבור ולמצוא עבודה בישראל. ברשות משלמים 20 ₪ ליום, לדבריהם, ובישראל – 200 ₪. שווה להסתכן.