עזון, פרעתא

הגענו לפרעתא ב-13:45. את פנינו קיבלה אחת הנשים, שאמורה כנראה לפתוח את המקום. ב-14:00 הגיעו כ-12 נשים והרבה ילדים.

יהודית, שבעבר היתה מעצבת בחברת אופנה וכיום אמנית אריגה ומרצה בשנקר, החלה לעבוד עם הנשים בטכניקת סריגה במסרגה אחת הנקראת קרוּשֶה. מסתבר שהמבוגרות מנוסות מאוד בטכניקה זו. יהודית מלמדת אותן דוגמאות חדשות. את הצעירות היא מלמדת את הבסיס, בעזרתן של המבוגרות. כולן מתלהבות מאוד ומעוניינות בלימוד. האווירה חיובית ושמחה.

במקביל, מיקי נתנה שיעור אנגלית לילדים. השתתפו כ-10 ילדים וילדות. היא פתחה בבקשה מכל ילד לומר באנגלית את שמו, גילו ואיפה הוא גר. במהלך השיעור נעזרה בידע שלה בערבית כדי להסביר מילים וכללים שהילדים לא הכירו.

בהמשך הם שרו ושיחקו - הכל באנגלית. ביוזמת הילדים אף ארגנו משחק "כיסאות מוסיקליים" רב-גילי, וגם... אכלו סוכריות טופי שמיקי הביאה.

בחדר שלישי אורלי לימדה את התלמידה 'הפרטית' שלה לציור. הדגש בשיעור היה על רישום בובה לפי הפרופורציות במציאות, ולא "מהראש". בשבוע הבא ימשיכו בתרגול. כשיעורי בית אורלי הנחתה את התלמידה לצייר בקבוק וזו מאד מאושרת מההזדמנות לקבל שיעורים 'פרטיים' בציור.

אני נותרתי כמעט מובטלת. רוב תלמידות החריזה בחרו הפעם ללמוד קרושה - האטרקציה החדשה, ונשארתי עם תלמידה אחת. אחרי מאמצים משותפים היא הצליחה לחרוז את הדוגמ החדשה, שהיתה מאד קשה הפעם.

סיימנו ב-15:45.

16:00 עזון - בדרך חזרה ראינו שני נגמ"שים מזרחית לכפר. האחד ממש קרוב לעזון והשני קצת מזרחה יותר. הנגמ"שים עמדו בצד הדרך ונראה שהם בתצפית על הכביש או על האזור כולו.

ריקי