פרעתא

צופות: 
תקוה ט. ריקי פ. דבורקה א. (מדווחות)
26/02/2014
|
אחה"צ

14.00 פרעתא
אשה צעירה אחת הגיעה ביחד איתנו, זו שבדרך כלל פותחת את הקומה של גני הילדים שבתוכם אנחנו פועלות. מייד החלה להתקשר אל חברותיה ותוך 20 דקות הגיעה קבוצה של כ-12 נשים, חלקן מוכנות להמשיך בחריזה וכמה שהביאו את עבודת ה'קרושה' איתן והמשיכו בה במקביל לעבודת החריזה בהדרכתה של ריקי. כמו תמיד בפעילות עם הנשים אנחנו מתפעלות ונהנות ממידת הפתיחות והחביבות שלהן, ומאהבת הצחוקים והפרגון הרב ביניהן וביחס אלינו. תקוה, שמבינה ערביתinfo-icon, והחלה לרענן גם את המיומנות בשיחה, הצליחה לתקשר איתן גם בעניינים שמעבר לעבודות יד.

בתוך כך, שמענו את סיפורה של ח. אחת הנשים הפעילות, משכילה ילידת שכם, שאחרי שנים רבות של חיים בכווית, הגיעה לגדה עם בעלה ועם 4 מילדיה, מפחד ההתקפה של עיראק על כווית. היא חיה עם חלק ממשפחתה בכפר כ-10 שנים קשות ללא תעודת זהות, וללא יכולת לעבור במחסומים או לצאת לירדן, לראות את בניה הגדולים שנותרו שם בדרכם מכווית. רק ב-2008 כשגם הוסרו חלק מהמחסומים קיבלו היא ובעלה וחלק מילדיהם תעודות זהות, המאפשרות להם לראות מדי שנה את הבנים, ששנים מהם הקימו בינתיים משפחות בירדן. היא מתגעגעת אליהם. לשאלתנו אמרה שהחיים בירדן קלים יותר מאשר בפלסטין.

 

הנשים מתקדמות בחריזה, כל אחת בקצב ובטעם שלה. הן מאוד שמחות לפעילות ולישיבה בצוותא. לא הצלחנו להבין עדיין אם יש ביניהן כאלה שהיות מעוניינות גם למכור מפרי עמלן.

 

בתצפית שעשינו מקצה הכפר על חוות גלעד לא היה כל חדש. עבודת הבנייה של אחד הבתים בכפר נמשכת, כנראה בשטח ב'.

4.30 בדרכנו חזרה ראינו קומנדקר צבאי חונה ניצב לכביש מעט לפני הכניסה לעזון, זה כבר עניין שבשיגרה.