חמרה, תיאסיר, ביקור בעין אל חילווה ובשמורת אום זוקא

צילומים

• * שמורת אום זוקא הופכת למטווח גדול
• * עין אל חילווה - לאחר שצה"ל הרס את בתיהם התושבים עזבו
• * ילדי בשארת מכינים שיעורי בית

11.15 – מחסום זעתרה / צומת תפוח– מכונית פלסטינית בתוך חניון המחסום, השער שבד"כ נעול, פתוח עכשיו. חיילת/כלבנית מתכוננת להכניס כלב גישוש למכונית, שני  נוסעי המכונית עומדים נסערים. כלב הוא חיה טמאה באיסלם והכנסתו למכונית פוגעת מאוד בתחושת הנוחות והביטחון שחש אדם באינטימיות של המכונית.

המחסום עצמו מאויש ובדיוק עצרו עוד מכונית פלסטינית והפנו אותה הצידה (אולי כדי לשלוח אותה לכלבים). בטרמפיאדה שמדרום לצומת שני חיילים, לא עוצרים מכוניות בשלב זה.

11.30 – מחסום מעלה אפרים – לא מאויש עתה ולא בדרכנו חזרה ב-17.00.

12.00 – מחסום חמרה  - שומם, רק חיילים משועממים.

שמורת אום זוקא – לאחר שבאביב  של שנה עברה שרפו מחצית מהשמורה (על כל החי והצומח שבה) עכשיו מבצעים בכניסה המזרחית אליה עבודות – דחפורי ענק חפרו בור ויישרו את השטח. לא נראה שאלה עבודות למען השמורה או לטובת מטיילים. מכונית עם כמה קצינים עוצרת לידנו והם מציעים לנו בננות. לשאלתנו מה מתרחש כאן הם מסבירים בחביבות שמכשירים את הקרקע למטווח ענק. בשמורת טבע?

חפירות גיאולוגיות בין משכיות לחמדת  מה שדיווחנו על אזור זה (ראה דוח 10.2.14) נעלם. המקום נקי וניכר שהשתדלו לא להשאיר סימן, אבל בהר נותרה חפירה קטנה אך עמוקה למדי, בליבה ערוצים סגולים וצהובים , מה שמעיד על כך שאכן היה פה עניין גיאולוגי – אולי לבדוק מחצבי ההר, אולי רצון לחצוב בעתיד ולגזול את משאבי השטח הכבוש כפי שעושה ישראל ב"כוכב השחר" למשל.

עין אל חילווה – כל האזור המרכזי של היישוב, שנהרס כולו ב-30.1.14, וב-10.2.14 פגשנו בו את זקני הכפר וילדיהם – עמד עכשיו ריק לחלוטין. רק הריסות, ומיכלי מים ריקים והרבה ניילונים. שאלנו ילדים שחזרו מביה"ס והלכו למאהל שלהם והשיבו כי חלק מהתושבים הקים מאהל בסמוך לביתם של הילדים ואחרים עזבו את המקום ועברו לירזה, ליד מחסום תיאסיר. אבל, הדגישו הילדים, לפני יומיים באו הבולדוזרים והרסו גם שם. אח"כ קיבלנו עוד אישור על ההריסות בירזה: ארבע משפחות, שב-30.1.14 פונו מבתיהן בגלל תימרון צבאי וחזרו כעבור יום , עתה הרסה ישראל את ביתם.

14.00  - מחסום תיאסיר   3 חיילים במחסום, עיכובים בלתי מוצדקים קלים – עד 5 דקות. החיילים עומדים ומשוחחים ומכוניות המגיעות ממתינות. זמנם לא נחשב. כמה וכמה נוסעי מכוניות שהמתינו למעבר סיפרו שבימים אחרים ממתינים לעיתים חצי שעה – שעה. אחרים אמרו שבזמן האחרון "המחסום בסדר"  - כניראה שתלוי מי החיילים , כי הרי במקום הנידח הזה, הכל שרירותי ונתון לגחמותיהם של החיילים המאיישים אותו.