אימתין, חבלה, נבי אליאס

צופות: 
נירית ת. שרה ח. ונורית פ. (מדווחת)
19/02/2014
|
בוקר

נבי אליאס 10:00
שיעור עברית בהנחיית נירית. השתתפו 5 נשים ובחור צעיר. המשתתפים תרגלו אוצר מילים, שאלו אחד את השני  שאלות וענו. האווירה משועשעת ו
מלווה בהרבה צחוקים.

אימתין 10:30
שיעור עברית. השתתפו 10 נשים, שלוש מלוות בילדיהן הקטנים. הללו ישבו בשקט והשתעשעו עם כלי הכתיבה. שוחחנו מעט על שיעור האנגלית שהתקיים ביום חמישי שעבר בשעות אחה"צ. הילדות  נהנו מאד  וכך גם אמותיהן.  הן התפעלו מאדם, שיודע ערביתinfo-icon כולל קרוא וכתוב. לאחר השיחה תרגלנו קריאה. גם החדשות השתתפו בתרגול. חילקתי להן דפי קריאה על מנת שיתכוננו לשבוע הבא. לאחר מכן ניהלנו שיחה שכללה בעיקר מילים מוכרות  ולבקשתן עשינו תרגיל תרגום. השעה חלפה מהר.

 

 11:30 שיעור יוגה, כשעה, בהנחיית שרה.  התרגילים קשים ודורשים מאמץ פיזי ומנטלי. שרה מסבירה בקול רגוע ונעים ומדגימה והנשים עוקבות ומבצעות. התפעלנו מהגמישות ומהנחישות לבצע את התרגילים.

 

כביש 55 חזרה לנבי אליאס, 12:45 - הכניסה לעזון ולעזבת טביב פתוחה. סמוך לעזבת טביב נראה ג'יפ צבאי נוסע לכיוון מזרח.

 

מחסום חבלה 13:00-  השער נפתח באיחור של 10 דקות. מספר רב של אנשים עמד וחיכה בצד הפלסטיני. רכבים אחדים ושלוש עגלות חמורים עמוסות בעשב ירוק חיכו ליד המחסום מעברו השני. דיברנו עם אישה מראס עטיה שסיפרה שהיא מחכה 3 שעות, משעה 10 ליד השער.  ניכר היה שהיא מותשת ומומורמרת על כך שהיא נאלצת לחכות זמן כה רב. לדבריה בגלל היובש והיעדר גשמים, היא עושה  את הדרך מהכפר לאזור המשתלות. היא עברה את השער ב 06:30 עם בנה הקטן על מנת להעמיס  צמחי בר ירוקים על העגלה, מאכל לחמור. אין לה אפשרות אחרת להאכילו. אינה מבינה מדוע היא נאלצת לחכות לפתיחת השער.