ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
אנלין ק. וורדה צ. (מדווחת)
14/02/2014
|
בוקר

4:50 ליד גדר ההפרדהinfo-icon אנו צופות לעבר הכניסה למתקן. בשער הנשים עומדים בעיקר גברים, הנשים עומדות מאחור, קצת נבדלות, השגרה החדשה. מדורה בוערת לחימום. התור במסלול המרכזי ארוך וצפוף אך שקט. אי שקט משתרר כשהשעון מראה 5:00.

5:01 השער נפתח באיחור של דקה וההמון מסתער על המגנומטר. שער הנשים, כמו בכל יום שישי, לא נפתח. וזה למרות שהאחראי על המשמרת עמו שוחחנו בעבר אמר לנו שאין הבדל בין יום שישי לימים אחרים. הצעירים בחבורת הגברים, המצטופפת ליד שער זה, מטפסים על הגדר, זוחלים מתחת לתיל שמעטר אותה מלמעלה וקופצים פנימה לראש התור. המבוגרים מסתכלים עליהם ונעים לעבר התור הכללי. כשהמגנומטר נסגר לרגעים אחדים, והקרוסלות לא, נוצרת צפיפות ברחבה. 

5:15 אנו עוברות אל צד הכניסה לישראל (יציאה מן המתקן). בדרך אנו רואות עשרות אנשים שכבר יצאו, מצטופפים ליד החאפרים, לנסיעה ליעדיהם.
זרם יציב של יוצאים. נראה שמספר גדול של אשנבים מאוישים היום. אנלין סופרת לפחות 6.
יוצא מכר ותיק שלנו שמספר (שוב) על הדוחק והמחנק, מספר שאנשים מגיעם בשתיים לפנות בוקר כדי להיות ראשונים בתור (זאת כאשר השערים נפתחים ב-5:00 בימי שישי ולא ב-4:00 כבשאר ימות השבוע). חוזרת שוב הבקשה המתמדת להקדים בימי שישי לפחות בחצי שעה.

5:20 אדם שמנסה לחזור פנימה תוקע את קרוסלת היציאה. הסיפור מתברר לאטו: הוא מחזיק צידנית של חברו, אותה לקח מישהו בטעות. הוא זיהה אותה וקיבל לידיו. בצידנית יש תעודותיו של החבר והפלאפון שלו. התעודות בחוץ - האיש בפנים. כשאינו יכול לחזור הוא מוסר את התעודות של החבר לאדם שטרם יצא, זה מוסר אותן לשומר, שמפקיד אותן באשנב מסוים. עכשיו מנסים לאתר את החבר באמצעות מכרים – אין לו פלאפון. העניינים מסתבכים ואנלין נגשת עם אדם נוסף בחזרה אל גדר ההפרדה לנסות לאתר את בעל התעודות ולהפיץ את הבקשה למסור לו היכן התעודות שלו. סוף טוב הכל טוב – האיש אותר, הצליח להסביר עצמו לשומרים, התאחד עם תעודותיו ויצא... בעיה "קטנה" לכאורה אך אילולא נגמרה בשלום היתה נעשית צרה גדולה לאדם. בלי תצעודות, איך מאתרים אותן?

6:00 כשעזבנו היתה הרחבה מלאה בהמון אדם.