טורה-שקד, יעבד-דותן, עאנין
מחסום עאנין (214)
אנו הגענו ב 06:00. אנשי המת"ק בטויוטה הלבנה הגיעו ב 06:20. החיילים הגיעו ב 06:35. גם השמש איחרה להציץ מבעד לאובך.
הראשון חצה את המחסום בשעה 06:43. לאחריו יצא אדם כועס, על החיילים ועלינו. כלום אתם לא עוזרות. כלום. מה זה החיילים אומרים תוריד החולצה? ועוד חולצה? אז אני לובש שלוש חולצות. לא קר עכשיו?
לדבריו בנו נכשל במבחן הבגדים והוחזר הביתה, הכוונה: לפי בגדיו [היפים מדי?] החיילים החליטו שהוא לא הולך לעבוד בחקלאות, כפי שהאישור שבידיו טוען.
מחסום טורה שקד (300)
07:15 יוצאים גברים בדרכם לעבודה במרחב התפר. התלמידים מגיעים אחרי שבע וחצי, הקטנטנים מתוקים כמו קטנטנים בכל מקום, כאן לחיוך שלהם ול"שלום" בעברית יש ערך מוסף שמחמם את הלב. אחד האנשים שממתינים בכניסה למחסום מתלונן שסככת ההמתנה פרוצה מכל עבר וכשיורד גשם אין איפה להסתתר. אני לא חייל, הוא אומר, הם מכריחים אותי לחכות פה? שיסדרו את הסככה.
מחסום יעבד דותן
07:45 התנועה זורמת ללא הפרעה. צמד חיילים (חדשים במחסום) ניגשים לברר מי אנו ומתעכבים לשיחה שאני קוראת לה קווים מקבילים ניקגדה ייפגשו. להם כואבת ההתעלמות שלנו מהחשיבות הביטחונית של השירות הצבאי שלהם, ושאנו מצלמות חיילים ומביכות אותם בפרסום באתר שלנו. מבחינתם שהכיבוש ימשך לעולם ועד.
הדרך בין המחסומים באזור מדהימה ביופייה.