מת"ק עציון

צופות: 
שלומית ש. אורה א.
29/01/2014
|
אחה"צ

14.15  במגרש חנו  15  מכוניות פרטיות וטרנזיט אחד. אולם ההמתנה היה ריק. כל הממתינים הוכנסו פנימה. ציפינו שיצאו. חכינו, אך איש לא יצא.  טלפנו למוקד והבטיחו לברר למה אין תנועה. הבירור כנראה עזר במידת מה. ב 15.15 יצאו שלושה אנשים בזה אחר זה. כולם אמרו שהם חיכו משמונה בבוקר. אדם נוסף שיצא אחריהם, אמר שהוא הגיע בעשר בבוקר. לא ניתן להם כל הסבר למה הם לא טופלו ואולצו לחכות  שבע או שמונה שעות. יצא צעיר שלדבריו הגיע ב 7.30  ואחריו יצאו אנשים נוספים. הם לא יצאו לפי סדר כניסתם. אנשים שהגיעו אחר הצהריים יצאו לפני אלה שבאו בשעות הבוקר המוקדמות. הגיע אדם בגיל העמידה, שהוכנס מייד פנימה ויצא מרוצה כעבור רבע שעה. הוא הסביר לנו  ש“הם מכירים את המשפחה שלי”.  בחור צעיר ניגש אלינו וביקש את עזרתנו. הוא סיפר שהוא בעל תעודת זהות פלסטינית. לאמו ולכל אחיו יש תעודות זהות ישראליות. כשאמו בקשה תעודות זהות ישראליות לילדיה, כולם קיבלו חוץ ממנו. הוא היה אז בן 14 וחצי וייתכן שזאת הסיבה שלא קיבל. הוא ביקש עצה.  נתנו לו את הטלפון של סילביה ושל עורך דין.