ארתאח (שער אפרים)

צופות: 
ליאורה שמיר, אנליין קיש (מדווחת)
31/01/2014
|
בוקר

05.00 הקרוסלות עובדות. השטח באזור מלא זוהמה. מרחוק נשמע רעש של פחים המפוזרים מסביב למחסום. רעש רב מגיע גם מהצד הפלסטיני, יש שם הרבה אנשים שממתינים ומנסים לעקוף את התור בטיפוס על הגדרות.

קבוצה גדולה של עובדים התקבצה ליד שער הנשים, שנפתח לכמה דקות למעבר הנשים. עוד אנו צופות במתרחש, הצטרפו אלינו שני גברים. אחד מהם, אלעד, הציג עצמו בנימוס כמנהל המעבר (המחסום) ואישר שאכן שער הנשים נפתח במועד ובשל כך התקבצו לשם גברים בתקווה שיוכלו לעבור משם ולקצר את שהותם בתור. הוא מקווה שתוך מספר חודשים ישפצו וישפרו את הגישה מהצד הפלסטיני . כשסיפרנו לו שזו הבטחה מלפנ י שנתיים ויותר הוא טען שבירוקרטיה ומימון הם צוואר הבקבוק אבל התכניות מוכנות לביצוע.

בינתיים ליאורה שואלת את אחד הפועלים למה הוא חושב שקל יותר להתפתל בשטח הצר מעל הגדר, ולהיתקע בין גדרות התיל, במקום לעמוד בתור הרגיל שאינו ארוך מאוד בימי שישי. הוא מודה שאין היגיון ומסכים איתה שעדיף להצטרף לתור וכך עשה.

 

05.25 עברנו לצידו המערבי של המחסום, שם יוצאים הפועלים לישראל. נראה שיש 8 מעברים פעילים והבדיקה נעשית ביעילות. למרות זאת מספר פועלים ממתינים לחבריהם שיצאו רק כעבור שלשת רבעי השעה. מסתבר שמספר פועלים נבחרו באקראי ונבדקו בדיקה דקדקנית.

 

שאלנו את העוברים אם נכון שבתחילת החודש מת פלסטיני בצד הפלסטיני של המחסום, כפי שפורסם בחדשות. גברת דוברת אנגלית אשרה זאת וספרה שזה קרה בשל הלחץ הרב, הפיזי והמנטלי,  ששורר בצד השני של המחסום.

 

עזבנו בערך ב 06.30