דיר איסתיא, נבי אליאס

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
דליה גולומב מדווחת
15/01/2014
|
Afternoon

יצאתי לגדה המערבית לשתי מטרות:

א.   לצלם בנבי-אליאס את העבודה עם הנשים מלאכות יד  וזאת כחלק מסרט עתידי.

ב.    לראיין ולצלם את ראשי הכפרים נבי אליאס ודיר איסתיא על פעולות "תג מחיר" שספגו אחרי האירוע בקוסרא.

ראיינתי וצילמתי את שני ראשי הכפרים. היות שיארך זמן עד שאערוך את הסרטונים - בינתיים – הנה הדיווח:

נבי-אליאס (לדברי ע. מהמועצה):

1.   ב 7.1.14 בשעה 4.30 בבוקר הגיעו מתנחלים באוטובוס ורצו להיכנס למסגד ולהתפלל שם. התושבים התנגדו והמתנחלים נאלצו לעזוב את המקום.

2.   ב 9.1.14 בשעה 21.30 הגיעו 14 מתנחלים – והתהליך חזר על עצמו.

3.   ב 11.1.14 בשעה 22.30 הגיעו 21. מתנחלים – והתהליך חזר על עצמו.

4.   ב 13.1.14 בשעה 11.30 הגיעו 25 מתנחלים. ושוב – כנ"ל. התהליך צובר תאוצה.

אחרי האירוע האחרון התושבים התלוננו במתק הפלסטיני שהתלונן למתק הישראלי.

התושבים חושבים שאלה לא היו מתנחלים אלא תושבי בני ברק. אין לזה הוכחות.

החשש של הפלסטינים הוא מהניסיון של אנשים במקומות אחרים: המתנחלים באים מדי פעם להתפלל ובהדרגה משתלטים על המקום.

לדברי ראש הכפר: במשך כל השנים, כולל בתקופת האינתיפאדה, הכפר היה שקט, ולא היו בו כל הפרות סדר או אלימות. בזמן האחרון המתנחלים מעוררים בעיות שלא היו קודם. חושבים שזו פרובוקציה ו/או ניסיון השתלטות.

 

דיר איסתיא (לדברי מ. תושב הכפר):

אמש (14.1.14) חיילים נכנסו לכפר וזרקו רימוני גז והלם והכריזו על עוצרinfo-icon. אנשים נכנסו לבתים והלכו לישון. הם רגילים לנוכחות צבאית בלילה ולהפחדות.

אלא שהפעם לאחר שזרקו את הרימונים –יצאו מהכפר ולא חזרו. גם הרכב הצבאי שעומד באופן קבוע בכניסה לכפר – עזב.  ואז – ב 03.00 בלילה הגיעו מתנחלים אל המסגד שקרוב לכביש הראשי והבעירו אש בכניסה אליו. השַמָש שבא ראשון למסגד לפני כל המתפללים מצא כתובת של נקמה על מעשה קוסרא ולהבת אש בפתח המסגד. מיד כיבה את האש.

התושבים בטוחים שהיה שיתוף פעולה בין הפורעים והצבא.

לדברי מ. (שלא כמו בקוסרא) הם לא ציפו לבוא המתנחלים ולכן לא התכוננו לגרשם. ברור לפלסטינים שהצבא יודע בדיוק מי הם הפורעים. וזאת בגלל שתי סיבות: האחת, כל תנועה של פלסטינים מצולמת במצלמות של הצבא, והם יודעים מיד מי עשה מה ומתי. לא כן כשמדובר במתנחלים.

השנייה, אחד הפורעים איבד את האייפון שלו, והם מסרו אותו לצבא כדי שיעלֶה על עקבותיו. אבל כמובן זה לא קרה. "אנחנו לא יודעים מי הם המתנחלים המתנכלים לנו, אבל הצבא יודע ומתעלם"!

אחר כך ראיינתי ארוכות את ראש הכפר על המצב בכלל... בתמצית:

הוא וחבריו חשים שקרי לוחץ על אבו מאזן לקבל "צ'וּפַּרים", כספים והבטחות, אבל לא יחזיר להם את אדמותיהם. ואילו הפלסטינים לוחצים על אבו מאזן לא לוותר. הם יהיו מוכנים לוותר על כל ההבטחות לשיפור חייהם אבל לא על האדמות.

במסגד פגשתי את חברותינו קרין ושושי שביקורן היה במסגרת המשמרת שלהן. ואילו אני לא ידעתי. נשלחתי לשם בהיותי בדרך לנבי-אליאס. אני מניחה שיגיע גם דיווח שלהן.