מכבים (בית סירה)

הגענו למחסום ב 06.15  עדיין חשוך בחוץ.

אנחנו מבחינות בפלשתינים חוצים בריצה את 443 , חציה מסוכנת מאוד. לא ראינו סימנים לבניית גשר, כמו שהובטח לנו בביקור הקודם (לפני חודש וחצי בערך) אז דובר על חודשיים עד לסיום.

אחד הפלסטינים אתו שוחחנו בזמן ההמתנה, סיפר לנו שהגשר יהיה אטום, כדי שאי אפשר יהיה לפגוע במכוניות הנוסעות על הכביש. ושתהיה לו רק יציאה אחת לכיוון המחסום, מה שיגביר, לדעתו,  את הלחץ בשעות העומס.

התור לכניסה למחסום מגיע עד הכביש. שורות של גברים עם שקיות ותיקים, מחכים בסבלנות לתורם להיכנס למיתקן, לפעמים ההמתנה אורכת חצי שעה או יותר. חלקם מגיעים כבר בארבע וחצי, לפני פתיחת המחסום, כדי להכנס ראשונים. זה סותר את מה ששמענו מהאחראית למחסום- היא סיפרה שהם ניסו לפתוח מוקדם יותר (היום פותחים בחמש), אבל לא הגיעו פלשתינים. 

העומדים בתור נותנים לנו להיכנס ראשונות למיתקן . התורים בפנים צפופים מאוד. המעבר השמאלי צר וצפוף, שם בכלל אי אפשר לנשום. לא ממש הצלחנו לקלוט את הצפיפות בצילומים. 

תאמינו לנו גם בלי הצילום. ..

משיחות עם האנשים בתור, שמענו:

א. שבגלל שאנחנו פה הכל הולך לאט יותר, בכוונה.

ב. שזה לא בגללנו, אלא בכל יום ראשון המצב הוא כזה. אולי מפני שיש פועלים שנכנסים ביום ראשון וחוזרים ביום חמישי. 

תיזמנו זמן מעבר מרגע הכניסה למיתקן ועד ליציאה החוצה. 8-10 דקות אם לא בודקים תעודת זהות (הבדיקה רנדומלית), 10-15 דקות עם בדיקה. 

להוסיף לזה את זמן ההמתנה בחוץ- מגיעים ל 40 -50 דקות כל יום!

הפועלים חלקם כועסים וחלקם צוחקים. מה נשאר להם אם לא לצחוק? 

__._,_.___