דרום הר חברון, חברון

צופות: 
נתניה ומיכל (מדווחת)
07/01/2014
|
בוקר

8.00-11.30

 

מעבר מיתר -סנסנה

במחסום מיתר הפועלים כבר עברו כולם. בשעה זו עוברים אחרוני הנוסעים לביקורי משפחות בבתי הסוהר (3 אוטובוסים).

 

דרום הר חברון

הבלון מרחף מעל בית חגי. אין עיכובים בשום צומת. רכבי צבא מעטים חולפים היום בכביש 60.

 

חברון

העיר שקטה היום לעומת אתמול. הכל תקין.
בעיקול 160 ובצומת בית מרקחת שיגרה.

האזור "החם" בתל רומידה הוא הבוסתן של מש' אבו הייכל שהפך "אתר ארכיאולוגי". העבודה נמשכת במרץ, המון אנשים עובדים שם בניצוחה של אישה מרשות העתיקות. החיילים -2 בחורים ובחורה ממשמר הגבול - ניצבים בכניסה לאתר ושואלים לזהותנו. "טוב, רק על תעשו פרובוקציות" אומר החייל.

"על מה אתה מדבר? על סמך מה?" אנחנו שואלות. "ככה סתם, גברת. שמעת אותי?" מוסיפה החיילת, "את יודעת שזה שאת מתווכחת איתנו זאת פרובוקציה כבר?"

"סליחה?!" אני עונה לה. "אסור לנו למחות על גישתכם ועל התוקפנות שלכם? רק נעמדנו פה וכבר תקפתם". ניכר שהחיילים מתודרכים, אבל לא ויתרנו והחיילת החלה לטלפן ל"אח הגדול" כדי לדווח ולקבל הדרכה כיצד לנהוג. בסופו של דבר הניחו לנו ואנחנו יכולנו להסתכל על המתרחש.

אין לנו מה לעשות אלא להמשיך לעקוב כי כל הגופים הרלוונטיים מודעים למתרחש ונקווה שיעשו מה שניתן, למרות שאני פסימית כי האדמה רשומה על שם נפקד יהודי.

נסענו לכביש 60, ליד בית ענון, לראות האם אכן בונים שם כיכר כמובטח.

בכביש הסואן והמסוכן  הזה, בצומת בית ענון- סעיר יש בי"ס לבנות. כל יום עוברים שם המון ילדים ומבוגרים המסכנים את חייהם ממש. אצלנו היה מזמן נמתח מעבר עילי. עכשיו,במימון זר ,סוף סוף,עושים עבודה רצינית של כיכר והרחבת הכביש.

האחראים ניגשים ושואלים אותנו לזהותנו ושמחים להתענינות ומספרים בשמחה על הפרויקט. גשר עילי לא אישרו להם לבנות. למה? ניתן לשער מה הנימוקים של משטר הכיבוש.