דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
6.46
מיתר-סנסנה
השעה 6:46. המוני עובדים פלסטינים בצד הישראלי, הרבה מאוד רכבי הסעות, עמוס מאוד. הצצה חטופה בצד הפלסטיני: עדיין עוברים פועלים. לא התעכבנו כי רצינו להגיע לטאווני.
7.20 הגענו לטאווני, קר מאוד, האיטלקים אינם. הצבא הגיע ללוות את הילדים רק בשעה 7.56. לבית הספר הגיעו הילדים לקראת השעה 8.10. לאה ניגשה לג'יפ הצבאי כדי לשאול את הנהג למה הם איחרו. החייל מיד שאל מי היא. בשנייה שלאה ציינה שהיא ממחסום ווטש נסגרה הדלת, והם נסעו לדרכם.
בצומת מול בני נעים רכב צבאי.
8.40
חברון
פגשנו קבוצה של בדואים מרהט ולקייה. התעכבנו לידם, הם נראו מבוהלים קצת. לשאלתנו הם אנו "סעו סעו, אנחנו תיירים", אבל מ. נהגנו מכיר אותם, ולו הם סיפרו שבאו לעבוד כאן בחפירות שבתל רומידה, והם שוקלים האם לחזור הביתה מבלי לעבוד או לעשות זאת מחר.
המשכנו את הסיבוב הרגיל בחברון. בתל רומידה, בשטח שהוחכר לפני כ-100 שנים לאבו היכל אנו רואות שלושה רכבים, ואנשי מג"ב ומשטרה, שופל ומתנחלים שכורתים עצים ומורידים גדרות.
הסיפור: חלקת האדמה שייכת כנראה לנפקד יהודי מתחילת המאה הקודמת, שעזב אותה בעת הפרעות של שנת תרפ"ט (1929). לא אותרו יורשים והחלקה הוחכרה למשפחת אבו היכל. בשלב כלשהו הופסקה החכרה זו והשטח ניתן למתנחלים "על מנת שיבנו 2-4 בתים" לדברי השוטר שבמקום.
נמצאים בשטח נציגי קמ"ט ארכיאולוגיה, אשר מסרבים לדבר איתנו, "הדודות", כפי שהם והשוטר קוראים לנו.
ביצענו מספר טלפונים לבירור, ולעורר את הארגונים השונים לבדוק האם ניתן לפעול בנדון.