ברטעה-ריחן, טורה-שקד

צופות: 
לאה ר.
06/01/2014
|
בוקר

06:00 מחסום ברטעה - ריחן

יצאו כבר הרבה פועלים שממתינים להסעה. אני עוברת ליציאה מהשרוול, שומעים ציוץ ציפורים אבל מייד חזרה למציאות. אומרים שהמבוגרים עוברים מהר, אבל לצעירים לוקח בין חצי עד שעה. האחראי על מחסום שאליו פניתי ממש נפגע, אומר שלא נכון, זה 10 דקות. עושים משאל, הכל נכון, לפעמים 10 דקות, לפעמים חצי שעה עד שעה.
בעיה נוספת -  יש תקלות במחשב או במתקן הבידוק.
בעיה נוספת: באישור מצוינת שעת היציאה והחזרה וכאשר מקדימים או מאחרים, והדבר חוזר מספר פעמים, שולחים אותך לסאלם. זה עונש? לא הבנתי. האחראי אומר הוא חייב לציית לתקנות. כמובן - סדר קודם כל.

מישהו מדגים בפנטומימה איך מתבצעת הבדיקה: מתפשטים, רועדים מקור, כועסים, מתלבשים. כולנו צוחקים מכל הלב.

עובר אדם מבוגר, מחכה לבנו שמתעכב. הוא מוזמן לטיפול בבית חולים. עוברים ברכב שני ילדים קטנים, שנראים פגועים מאד (קומנדו יובל לטיפול רפואי).

07.00 אני עוזבת.

 

07.15 מחסום טורה - שקד

המקום הזה מוציא מכולנו שאלות על נחיצותו או כעס על תפקודו. מחסום פתוח, יש מעט עוברים. אלה שנמצאים פה נוהגים לפטפט איתנו, מספרים על ילדים, על עבודה, ידידותיים ומחייכים.

עוברים הילדים המתוקים הקטנים, אבל יש ילדה אחת שמוציאה לשון, שמתקצרת עם הזמן. כנראה שיש לה סיבה לכעס. אני דווקא מחבבת אותה.

הכל בסדר, ''כאילו ״.

07.40 אני עוזבת.