קדום - תמונת מצב

השעה 10:00. ריח עשן הולך ומתחזק מקדם אותנו ככל שאנחנו מתקרבים לכפר קדום.

מה מביא אותנו לכפר דווקא עכשיו?.

כפי שידוע לרובנו, כבר שלוש שנים מתקיימת בכפר מדי יום ששי הפגנה נגד סגירת הכביש שהוביל את אנשי הכפר לאדמותיהם ואל עיר המחוז שכם. בהפגנות  משתתפים אנשי הכפר ולצידם תומכים רבים מישראל ומחו"ל.

בחודש שעבר הודיע מפקד הגיזרה החדש לאנשי הכפר שהוא יפעיל נגדם יד קשה אם לא יחדלו מן ההפגנות.

אמר – ועשה: מאז הצהרתו חלה אסקלציה בפעילות הצבאית כנגד התושבים. בחודש האחרון לבדו אירעו יותר מעשרים פשיטות ליליות על בתי התושבים . בכל פשיטה כזאת לוקחים חלק כחמישים חיילים. הם מקיפים בתים, משחררים לתוכם גז מדמיע ויורים באוויר, להפחדה. לאחרונה משתמשים החיילים כנגד התושבים בכלי ירי המשחרר בבת אחת 12 פצצות גז. אכן, "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים"...

מוראד אשטאווי הוא ראש הועד העממי של כפר קדום. מתוקף היותו מנהיג ההפגנה,  הוא מהווה סדין אדום לכוחות הביטחון.  ביום ששי בשבוע שעבר, מספר שעות לפני תחילת ההפגנה הוא נלכד ע"י מארב של חיילים וטופל באגרסיביות רבה.

אבל, אם מפקדי הצבא העריכו כי בהעדר המנהיג ההפגנה תגווע – הם טעו. ההפגנה התקיימה ומספר המשתתפים בה היה לא פחות גדול מן הרגיל.

ומה ארע למוראד? בהעדר אשמה מוכחת, הוא לא נחקר ושוחרר למחרת. הכוונה לעצור את ההפגנה דרך מעצרו של מוראד – נכשלה. ואז, שבוע לאחר מכן באה נקמה על הכישלון: בשבת, ב-3:00  לפנות בוקר פשטו חיילים על ביתו של מוראד הנמצא בלב הכפר וזרקו רימוני הלם. האם זה עצר את ההפגנה שהתקיימה בצהרי השבת? מובן שלא. 

אנחנו יושבים לשיחה עם ס. אדם מרשים, שהיה לפני מספר שנים ראש מועצת קדום. הוא מדבר עברית שוטפת (וגם אנגלית וגרמנית). על ברכיו נכדו היפה בן השנתיים, דור חמישי למשפחה המתגוררת על אותה אדמה, באותו הבית.  

נושא השיחה שלנו הוא הכביש, מושא ההפגנות.

מאז 2003 נסגר הכביש המוביל מקדום לשכם. שני שערי ברזל הוצבו לצידיו, האחד  מצד הכפר ג'ית, והשני מצד קדום. מאז נאלצים תושבי קדום להשתמש בכביש חלופי, פתלתל ולא נוח לנהיגה. משך הזמן הנדרש להגיע לשכם וליעדים אחרים  ארוך הרבה יותר ועלות הנסיעות גבוהה.  לנוכח הבעיות הללו, שאינן קיומיות,  נשאלת השאלה: האם המחיר שגובות ההפגנות מאנשי הכפר אינו כבד מדי? אולי עדיף להשלים עם המצב ולוותר?

חוסר היכולת להשתמש בכביש  גובה מאנשי קדום מחיר יקר הרבה יותר, מדגיש ס. ומבהיר:  מאז ומתמיד היה הכביש  עורק החיים החקלאי של אנשי קדום, שהוביל אותם לאדמותיהם. הכיבוש גדע בשרירותיות את הקשר בין אדם ואדמתו:  בעוד שבתי הכפר נמצאים בשטח B, תחת שליטה פלסטינית, האדמות הוגדרו כשטח  C, תחת שליטה ישראלית. כתוצאה – מרבית האדמות הופקעו לטובת ההתנחלויות קדומים על כל הסתעפויותיה, והר חמד.  הגישה לצורך טיפול במעט האדמות שנשארו בידי בעליהן מותנית  באישורים מן הצבא. וכך, מוקצבים לחקלאים יומיים בלבד בשנה לטיפול בעצי הזית שהם הגידול העיקרי, ו-7 – 9 ימי מסיק, כאשר בפועל נדרשים כ-45 ימים. כתוצאה מטיפול חסר וממסיק שמתבצע במהירות רבה מדי ובזהירות פחותה, ניזוקים העצים. עץ שהניב פעם 4000 ק"ג זיתים בשנה פורייה מניב עתה פחות מ-200 ק"ג.

איך משתלבת כאן בעיית הכביש?

השימוש בכביש אפשר נגישות לשטחים החקלאיים בכלי רכב ועבודה מואצת באמצעות טרקטורים. בהעדר הכביש  נאלצים החקלאים לנוע בשבילים עקלקלים ברגל או על חמורים,ללא כלי עבודה מתאימים,  ואינם מספיקים לבצע את העבודה. זו סיבה נוספת לתנובה הפחותה של העצים.

איך נראית תמונת המצב העכשווית של קדום?

מכפר שמנה בזמנו 12,000 תושבים, מתגוררים בו כיום רק כ-4,000. רוב האדמות שהיו שייכות לתושבים שעזבו הופקעו, אך הוכחת הבעלות  - ה"מעלייה" שקיימת עוד מימי השלטון הטורקי, נשמרת בנחישות על ידי  בני משפחותיהם.  .

תעסוקה: קדום הוא כפר עני. 15% מהמפרנסים עובדים ברשות הפלסטינית. אחרים מתפרנסים מגידול כבשים ותרנגולות. למעטים יש גינות ירק קטנות.  הענף העיקרי שעליו מבוססת כלכלת הכפר היה מאז ומתמיד הזיתים. מאז גזירות הכיבוש ההכנסה מענף זה היא מינימלית. בנוסף, אף אחד מאנשי הכפר אינו עובד בישראל. השב"כ אינו מרשה.  

לימודים: בכפר יש שלושה בתי ספר יסודיים, ותיכון אחד, שתלמידיו נבחנים בבחינות בגרות. כיום יש מגמה הולכת וגוברת בקרב בוגרי ובוגרות(!)  תיכון להמשיך ללימודים גבוהים. רובם סטודנטים באוניברסיטת אל נג'אח שבשכם. "ההשכלה היא הנשק של הפלסטינים", קובע ס. 

שירות רפואי: למזלם של התושבים, בכפר יש רופא, כי  בכל שבוע 20 – 25 אנשים מבין המפגינים נזקקים לטיפול רפואי. חלקם נשלחים לטיפול בבית חולים.

מים: מגיעים מבאר שנמצאת בבית איבא ומסופקים ע"י מקורות. המים להתנחלות קדומים מגיעים בצינור של 18 אינץ'. ומהו הקוטר של הצינור לכפר קדום? חצי אינץ' בלבד...

חשמל: עד 2009 הגיע החשמל מגנראטורים. משנה זו, לאחר גיוס של מיליון וחצי שקל בעזרת הרשות הפלסטינית, חובר הכפר לרשת חברת החשמל הישראלית.

בנייה: היות והכפר נמצא בשטח B, אישורי הבנייה ניתנים ע"י הרשות הפלסטינית. בשטח C,עתודת הקרקע של הכפר,  נאסר על התושבים לבנות.

אנו יוצאים עם ס. לפאתי הכפר שבו מתקיימות ההפגנות מדי יום ששי. ריח העשן הולך ומחריף ככל שאנו מתקרבים. האדמה שחורה, תוצאה של הבערת צמיגים. שלושה בחורים שמתלווים אלינו מצביעים על המון "כפתורים" אדומים  הפזורים לאורך הדרך. אלו שסתומים, עדות חיה לשימוש שעושה הצבא בפצצות הגז והבואש כנגד המפגינים. .   

אנחנו מנסים להתקדם בשביל, אבל ס. והבחורים עוצרים בעדנו: לאורך קו הבתים של קדומים שתולות מצלמות. ברגע שמישהו מתקדם מעבר לנקודה מסויימת, מוזנק לעברו ג'יפ צבאי והוא עלול להיעצר.

תעסוקה בשרות המתנחלים של החיילים המוצבים במקום.  

השאלה המתבקשת בימים אלה היא האם יש סיכוי להשגת שלום באמצעות המו"מ המדיני. ס. מבהיר בנחרצות: " שלום יהיה רק בתנאי שישראל תפנה את כל ההתנחלויות". התנייה כזאת נשמעת בזמן האחרון יותר ויותר מפי פלסטינים תושבי הגדה שאתם אנחנו משוחחים. .

ועד מתי יימשכו ההפגנות של אנשי קדום? "כל תושבי הכפר, ללא הבדל גיל נחושים בדעתם להמשיך את ההפגנות עד שתושג המטרה"