בית אומר, מת"ק עציון, נבי יונס

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
עדה ג. וחיה א. מדווחת
09/12/2013
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

גורל כספי הערבויות שמשלמים הפלסטינים לשם התייצבות למשפט
כשנעצר אדם פלסטיני בשטחים, או בישראל כשב"ח (שוהה בלתי חוקי), וכשמאפשרים לשחררו בערבות כדי להבטיח את התייצבותו למשפט - על קרובי משפחתו לשלם כך וכך אלפי שקלים. אחרי שהתייצב האיש למשפט ואחרי שהמשפט הסתיים, יש להחזיר לאיש את כספי הערבות. למשפט שמתקיים בבית משפט בתוך ישראל (זה מה שקורה לרוב השב"חים), האיש יכול להגיע רק אם קיבל אישור ליום המיועד.

עורך הדין ששיחרר את האיש בערבות (גם בשטחים וגם כשאלו שב"חיםinfo-icon בתוך ישראל) בא לרוב מהסנגוריה הציבורית. אם עורך דין זה אינו מטפל מבעוד מועד בהשגת אישור כניסה לבית המשפט בישראל - האיש אינו מתייצב למשפט ומפסיד את כספי הערבות.

מי שהתייצב למשפט זכאי לקבל את כספי הערבות בחזרה, אבל לשם כך עליו להצטייד במסמכים אלו:
1. מכתב משופט שבו הוא מורה להחזיר לבעל הדבר את סכום הערבות. במכתב זה חייב השופט לציין את מספר הקבלה המקורית.
2.  קבלה מקורית.
3. אישור מסניף בנק שבעל הדבר הוא בעל חשבון בבנק זה. רק בנק שמוכר ע"י בנק ישראל יוכל לקבל את כספי הערבות. לא כל הבנקים בשטחים הם כאלו.

 

כל המסמכים האלו צריכים להישלח בדואר רשום לקמ"ט אוצר בית אל, שמנקז את כל ענייני הכספים שחייבים לשלם הפלסטינים בכל הגדה המערבית. אדם שאין לו ידידים ישראלים, אינו יכול לשלוח דבר בדואר רשום, כי אינו יכול להיכנס למקום שיש בו סניף של דואר ישראל, וגם מפני שאין לו כתובת שיכולה להחזיר לו את המשלוח או לאשר את הגעתו. רק לידיד ישראלי יש כתובת כזאת.

 

לכן, על האיש לפנות לעו"ד. שכר הטירחה של עו"ד הוא גדול. פגשנו גם אנשים שאמרו שעו"ד טיפל אך הכסף לא הגיע לידיהם. עד כמה שידוע לנו רוב השופטים לא מודעים לכך שעליהם לתת לאנשים שהתייצבו למשפט מכתב ,שמורה על החזרת כספי הערבות. וכשכבר נותנים מכתב כזה, לרוב אינם מודעים לכך שעליהם לציין שם את מספר הקבלה המקורית. גם רוב עורכי הדין אינם מודעים להליכים אלו.  

 

נראה שברוב המקרים הכסף אינו חוזר לבעלי הדבר, כמו שמתואר בבהירות ובהרחבה בכתבה של חגי מטר ב"העיר" בתאריך 15.9.2013. כך מצטרפים כספים אלו לשאר הכספים שמדינת ישראל גורפת מהפלסטינים בשטחים.

 

ובקשר למשמרת:

קודם כל עלי להתנצל שאני כותבת דו"חות לעתים רחוקות. המשמרת שלנו קבועה ומתקיימת תמיד, וההתרשלות היא שלי. ואלו כמה רשמים מהמשמרת:

 

7.30 חוסאן - לא חיכו לנו.

 

8.00 נשאש - לא חיכו לנו אבל בשעה זו דיברנו עם השוטר מ. במת"ק עציון. הוא אמר שהוא מקבל קהל בשעות הרגילות (8.00-12.00) ושיש שוטר גם במת"ק חברון. לאנשים שטילפנו אלינו לשאול אם יש שוטרים היום במת"קים אלו, ענינו בחיוב.

 

 8.30 בבית אומר חיכו לנו אנשים להתייעצות בענייני משטרה ושב"כ.

 

9.00 נבי יונס - גם כאן חיכו לנו אנשים להתייעצות בענייני משטרה ושב"כ. אחד מהם סיפר שביום ג' בשבוע שעבר עצרו אותו, לקחו אותו לתחנת המשטרה בקרית ארבע ושחררו אותו בערבות של 1,000 שקל עד למשפט שיתקיים בבית המשפט בעופר ב- 20.5.2014. לא נתנו לו קבלה. כשביקש, אמרו "תבוא ביום ה'." כשבא - שוב לא נתנו לו.

נוהג זה של לקיחת כספים בתחנות המשטרה בלי לתת תמורתם קבלה או סתם פתק, מוכר לנו כבר שנים רבות, ופעמים רבות מספור. רוב המקרים שנתקלנו בהם הם בתחנת המשטרה בקרית ארבע.

התרוץ הקבוע הוא: כשפלסטינים נמצאים במעצר בתחנת המשטרה ואמורים להשתחרר בערבות עד למשפט, קרובי משפחתם צריכים לשלם עבורם את סכום הערבות בדואר ישראל. לפלסטינים  אין גישה לשם. השוטרים אומרים שהם עושים טובה לפלסטינים. כשקרובי המשפחה נותנים לשוטרים את סכום הערבות במזומן - הם משחררים את העצורים. ואז, בזמנם החופשי, הולכים השוטרים ומשלמים את סכום הערבות בדואר. לדברי השוטרים, על בעלי הדבר לחזור לתחנת המשטרה כמה ימים אחרי שחרורם ולקבל את הקבלה של הדואר. 

 

עד כאן הכל טוב ויפה. אבל מעולם לא קיבלנו תשובה לשאלה למה אף שוטר לא נתן אי פעם פתק בכתב ידו, ובו אישור שקיבל במזומן סכום כזה וכזה כדי לשלם ערבות בדואר, ולמה אנשים כה רבים לא קיבלו לידיהם את קבלת הדואר המקורית כשחזרו לשם כך לתחנת המשטרה.

כמו שכבר אמרנו, בלי קבלה מקורית על תשלום בדואר, אי אפשר לקבל החזר לערבות.

 

10.45 מת"קinfo-icon עציון. המת"ק מפוצץ באנשים. זה היום שנועד לתושבי בית לחם. כ-150 אנשים לקחו פתקים מהמכונה שמסדרת את התור. כעת נכנס מס' 39. יש לשער שחלקם יחזרו לביתם בסוף היום ללא טיפול ויבואו שוב ביום שני הבא - היום של בית לחם.

רוב האנשים באים לחדש או לקבל כרטיס מגנטיinfo-icon. אחדים באים לשם אישורים. אחדים הוזמנו להפגש עם ה"קפטנים" של השב"כ (מגייסים של משתפי פעולה) ואחדים באים לברר את ענייניהם במשטרה, ב"חלון" של השוטר.

 

חמישה אנשים שמחכים לשוטר פנו אלינו. שוב טילפנו לשוטר מ' והוא אמר שיחכו. הוא יקבל אותם.  מכיוון שעוד אנשים פנו אלינו בעניינים שונים, הגיעה השעה 11.40 והמחכים לשוטר עודם מחכים.  טילפנו שוב לשוטר מ' (שאמור לגמור את משמרתו ב-12.00). הוא אמר "אני יוצא כעת מהמת"ק. תרשמו את שמות האנשים ואת מספרי תעודות הזהות ותתקשרו מחר בבוקר ואמסור לכן את פרטי מניעת המשטרה שלהם, ואתן תמסרו להם בטלפון." כך עשינו.

למחרת לא השגנו את השוטר מ' בטלפון. טילפנו למפקדו ע' והוא אמר: "השוטר מ' סיים אתמול את עבודתו במת"ק עציון והועבר למקום אחר. בטעות אמר לכן מה שאמר." המפקד ע' אמר שבאופן חד פעמי ידאג לכך שנקבל את פרטי המניעה ונמסור לאנשים, כדי שלא יצטרכו לבוא שוב (אחדים מהם כבר באו יותר מפעם כדי לברר פרטים אלו. אין שום דבר נדיר או יוצא דופן בהלוך ושוב של אנשים כדי לברר את ענייניהם).

 

המפקד ע' הפנה אותנו לשוטר א' במת"ק חברון. שלחנו פקס, והשוטר א' טילפן שרק ייפוי כוח מעו"ד יכול לחלץ את המידע הזה. לכן על אנשים אלו לבוא שוב ביום א' בצהריים לעציון.

 

אדם נוסף שפגשנו בעציון סיפר שלפני כשנה נלקח ממנו רשיון נהיגה ע"י שוטר. הוא הלך למטה משטרת השטחים על ההר הגבוה מול מעלה אדומים (בשטח 1 E). שם אמרו לו שילך לביהמ"ש בעופר לברר בקשר למשפט תעבורה. בעופר אמרו  שאין להם שום מסמך שקשור אליו, ושום משפט לא אמור להתקיים נגדו. שוטר הדרך שלקח ממנו את רשיון הנהיגה לא נתן לו שום קבלה, וכך הוא כבר שנה שלמה לא יכול לנהוג, ופוחד להוציא רשיון חדש מחשש לעונש גדול.  לדברי האיש, הוא פנה במטה המשטרה לשוטר ק' והוא ששלח אותו לביה"מש בעופר.

למחרת טילפנו למטה במעלה אדומים ובעמל רב מצאנו את השוטר ק'. שלחנו לו ייפוי כוח ואת סיפור המעשה. השוטר ק' לא זכר מקרה זה, אבל בדק שבאמת אין למשטרה כל טענה כלפי האיש ושלח אלינו בפקס נייר שבו כתב את הדבר שחור על גבי לבן, ואישר שהאיש יכול להוציא רשיון נהיגה חדש.

 

זו כמובן תשובה פשוטה והגונה של עובד ציבור. אבל עם הקשיים שכמעט כל בעל סמכות קטן וגדול מערים על הסידורים הביורוקרטיים הכי פשוטים - התשובה בכתב של השוטר ק' עומדת כמעשה הומניטרי בלתי רגיל במשטר שמתקיים בשטחים.