קלנדיה
שתפו:
צופות ומדווחות:
מרשה ל. ורוני פ
22/12/2013
|
בוקר
הגענו ב 5 בבוקר , קר מאד בקלנדיה בחורף. התור מתארך כל כמה דקות וכך גם הזמן שלוקח לעבור מסוף התור באיזור החניון עד ליציאה מהמחסום לנסיעה הלאה. במקרה הטוב הפועלים עוברים אפילו ברגל לאיזור התעשיה בעטרות ויש כאלה שעובדים בתל אביב, אשדוד, לוד וכו. יש כאלה שבאים מרמאללה, ויש שבאים מכפרים ליד שכם. שעות של נסיעות בשני הכיוונים לכל פועל.
שוב פגשנו פועל שהוחזר והאישור נלקח ממנו - ההסבר: אתה מנוע. איך? למה? הוא לא יודע. בקשנו מהקצין של המת"ק לברר מה הסיבה וקבלנו תשובה: המעסיק החליט שהוא לא מעוניין להעסיקו יותר - בלי שימוע, בלי מכתב וכנראה גם בלי משכורת על החודש האחרון. פגשנו קצין מת"ק
חדש והופתענו כשגילינו שהוא לו יודע ולא שמע על מחסום וואטש. הוא לא הוזהר שהוא עלול לפגוש אותנו!
חדש והופתענו כשגילינו שהוא לו יודע ולא שמע על מחסום וואטש. הוא לא הוזהר שהוא עלול לפגוש אותנו!פגשנו זוג בדרכם חזרה לעזה מכנס של אנשי חינוך- הוא מנהל ב"ס והיא מורה והובלנו אותם דרך השער ההומניטארי עם המחשבה כמה שעות יעברו עד שהם יעברו את הדרך והבדיקות בדרכם הביתה
הבוקר עברו קרוב ל 2000 פועלים והמעבר ארך מ 20 דקות עד 55 דקות בשעת הלחץ.