קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
23/12/2013
|
אחה"צ

16:00:  כאשר הגענו לקלנדיה היו מעט אנשים נוכחים במחסום:  שלושה מעברים היו פתוחים עם תורים של כ-5 אנשים בכל אחד.  סככת המת"ק הייתה ריקה.  התור של נוסעי האוטובוסים בקצה המערבי של המחסום היה ארוך למדי – ספרנו כ-30 איש ממתינים שם.  לא נצפו בעיות יוצאות דופן בהתחלה אולם לקראת 16:30 ראינו אישה (כבת 40) עם ילדה צנומה (כבת 14) יוצאות ממעבר 4 לאחר שהחיילת סירבה לתת להן לעבור.  התברר שהשתיים מרצועת עזה ושהילדה הייתה מאושפזת לניתוח בבי"ח ברמאללה ובדיוק השתחררה והן מחפשות דרך לחזור לביתן.  כיוון שלא הצליחו להיכנס למת"ק, ניסו לעבור במעבר 4 אבל לא הצליחו בלי אישור כניסה לישראל.  באותו זמן היה נוכח במחסום גבר פלשתיני, עובד הרשות, שליווה את אבא שלו בדרכו חזרה לעזה.  הוא מיד התגייס לעזור לאישה עם טלפונים לאנשים אחראים וגם אנחנו ניסינו ליצור קשר עם נציגת המת"ק.  לבסוף, הנציגה ירדן ענתה לטלפון (029703951) וסדרה לשתי הנשים כניסה למת"ק, שם טופלו וצויידו באשרות מעבר לעזה.  (לא ברור מי הביא לתוצאה המיוחלת, הגבר עובד הרשות או אנחנו.)  בכל מקרה, השתיים חזרו למעבר 4 עם הניירות המתאימים אבל החיילת באקוואריום לא העבירה אותם מיד אלא צעקה עליהם בעברית (מה שלא הבינו) והכריחה אותן לחלוץ נעליים ולהסתובב יחפות על הרצפה הקפואה (למרות שהילדה בדיוק השתחררה מבית החולים ונראתה מאד חלשה).  טלפנו שוב לירדן שדברה עם החיילת וראינו שסו"ס הן עברו בדרכן הביתה.

עזבנו את קלנדיה ב 17:00