זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), תיאסיר

צופות: 
טל הרן ודפנה בנאי (מדווחת)
16/12/2013
|
אחה"צ

11.45 – מחסום תפוח (צומת זעתרה) – לא מאויש במתקניו הקבועים. בצד הדרומי של הצומת – בכביש הפונה לרמאללה ולאל קודס עומדים 3 חיילים בטרמפיאדה, לידם מתקן פלסטיק המשמש לחסימת הכביש, ועוצרים מכוניות פלסטיניות לפי ראות עיניהם. מעבר לכביש חונה ג'יפ משטרתי לבן, המסייע בידם.

 

12.10 – מחסום מעלה אפרים– לא מאויש.

 

12.40 – מחסום בקעות (חמרה) – בהגיענו 7 מכוניות ממתינות למעבר מהבקעה לגדה. החיילים במחסום עוצרים כל מכונית ומדברים עם הנהג, ולעיתים גם עם הנוסעים. לא בדיקה ממשי  ובכל זאת עיכוב כל המכוניות הרוצות להגיע למחוזז חפצם. זמן המתנה 7-10 דקות. מכיוון הגדה לבקעה לא הייתה תנועה כמעט.

מזה כמה שבועות שאנחנו רואות במחסום הזה כלב רועים משוטט שהחיילים אימצו. בשבוע שעבר ראיתי חייל מלטף אותו ומאכיל אותו. הוא מסתובב לו או מנמנם בתוך המחסום עצמו. הבעיה היא שהפלסטינים, שלעיתים חייבים לרדת מהמכוניות,  חוששים מאוד מהכלב, ולדברי אחד הפלסטינים המתגוררים ליד המחסום , בשבוע שעבר הכלב תקף ונשך בשתי פעמים נפרדות פלסטינים במחסום.מכיוון שלא נכחנו באירוע , אין באפשרותנו לאמת את הטענה, אך אנו בהחלט רואות את הפחד של הפלסטינים ואת הרתיעה (אצל המוסלמים כלב הוא חיה טמאה) כאשר הכלב מסתובב להם בין הרגליים.

 

15.00 – מחסום תיאסיר - מכוניות נבדקות בקפדנות יתירה, גם אלה העוברות מהבקעה לשטח A שבגדה. נהגים נדרשים לרדת מהמכוניות , לפתוח תא מטען, החייל מסתכל גם על נוסעי מוניות השירות. באחת המכוניות נמצא מקל בתא המטען. הנהג מסביר שהוא רועה צאן וזה מקל הרועים שלו. המקל מועבר מחייל לחייל וכולם מתלבטים מה לעשות בכלי הנשק המסוכן הזה. אחרי 5 דקות הם מחליטים לשחרר את המכונית.

הפלסטינים חוזרים על המשפט הידוע "כשאתם פה עושים לנו מהר, כשאתם לא פה מחכים הרבה".

אין הרבה תנועה בשעה זו , אבל בין מכונית למכונית החיילים יושבים להם בניחותא בבודקה או סתם עומדים ומשוחחים – והפלסטינים ממתינים בקוצר רוח.

מגיעה מכונית נהוגה בידי אשה. החיילים לוקחים את תעודת הזהות שלה לבודקה – כל החיילים (3) מתבוננים בה היטב ורק אז  היא מוחזרת לאישה המושפלת. (הנוהג הזה לא נעשה לאף גבר שעבר במחסום),

 

16.30- 17.15 – מחסום מעלה אפרים -  מרחוק אנחנו מבחינות בתור המכוניות הארוך שמתפתל בסיבוב . 30 מכוניות ממתינות למעבר במחסום. מכל נהג ונוסע בכל מכונית נלקחו התעודות ונבדקו ובשעת העומס הזו כל עיכוב קטן מוכפל בעשרות והופך לעיכוב ארוך. בצד עומדת מכונית וחמישה צעירים קפואים עומדים לידה, כובעי האימונית (קפוצ'ון) על הראש. צעירים מאוד, ילדים כמעט, רועדים מקור. אחד מהם מנסה שוב ושוב לדבר עם החיילים, להפציר.בארבע בבוקר יצאו מהבית לעבודה בהתנחלות פצאל, ועכשיו הוא ממהר להביא את אחיו הצעיר לבית חולים. מסתבר שלכל החמישה אין תעודות זהות והחיילים מענישים אותם. זו לא בדיקה, שהרי ממילא אין להם תעודות שניתן לבדוק אותן. זו רק ענישה.

בהדרגה הלך התור והתקצר, עד שכעבור 45 דק' כל מכונית שהגיעה – עברה. גם הנערים ללא התעודות השתחררו.

 

צומת זעתרה – שוב , המחסום לא מאויש, אך מדרום לצומת, בטרמפיאדה בואכה רמאללה- חיילים עומדים לצד הכביש. לא ראינו שעצרו מכוניות אז לא נעצרנו.