תיאסיר

10:30 במאהל של משפחת ע'.
מיאדה, אחות במקצועה וערבייה ישראלית, בדקה את מצבה של הילדה שאנו מטפלים בה. המשפחה נערכה לגשמים וחיזקה את המאהל והסככות כדי למזער נזקים. עם זאת לילדה יש פצעי קור ברגליה הנכות ובכלל החיים בשטח הפתוח במזגי אוויר קיצוניים קשים מאוד.

מהמאהל שלהם אפשר לראות פסגות מושלגות בירדן.

11:15 מחסום תיאסיר
בדרך למחסום היו התקהלויות של מקומיים באזור חמאם אל מליח. היתה גם נוכחות צבאית ערה בשטח, חיילים הקימו אוהל סמוך לכביש וכמה מהם צפו עליו מגבעה החולשת עליו.
בהגיענו למחסום החיילים קראו לעברנו וסימנו בידיהם שנתחפף. התעלמנו מקריאתם וככל הנראה גם הם החליטו לא להתייחס אלינו, אולי בכל זאת התלונה שלנו מלפני שבועיים עזרה ומישהו ממפקדיהם הבהיר להם על זכותנו לעמוד במקום.
כעבור דקות עצר לידינו רכב ובו שני מקומיים המתגוררים בסמוך לחמאם אל מליח. לדבריהם נגנבו מהם שתיים-שלוש פרות והם מחפשים אחריהן ומנסים להבין כמה בכלל נגנבו. פרה אחת חזרה צולעת, חולה, אולי מסוממת? לא יודעים.
הגיעו רכבים שעברו לשני הכיוונים לאחר בדיקת תעודות.

12:30 סמוך לחמאם אל מליח עצרנו ליד ההתקהלות. ראש המועצה ערף סיפר כי אתמול לפנות ערב בא לבסיס הצבאי במליח רכב של החברה להגנת הטבע
ועליו פרות השייכות להם. הם אינם מצליחים לברר איפה הפרות היום ומה עלה בגורלן. בטלפון למתק ביריחו ולחברה להגנת הטבע אמרו להם להמתין. למה? למי? כמה זמן? לא ענו להם. כל יום שעובר מגדיל את סכום הפדיון. דפנה, בטלפון, אמרה שתברר.
אדם אחר מראה לנו חשבונית על תיקון הרכב שלו, שגלגליו נוקבו במחסום תיאסיר. החיילים, לדבריו, הפעילו והרימו את הדוקרנים בנוהל עצירת רכב מתפרץ למחסום ללא כל סיבה. עוד סיפר שהחיילים אמרו לו שיתקן את הרכב ויגיש להם חשבונית וצה"ל ישלם. איזה כיבוש נאור.