עופר - שחרור בערבות, קטינים

צופות: 
חוה הלוי, חגית שלונסקי (מדווחת)
07/02/2012
|
בוקר

באולם 7 התנהלו עד להפסקת הצהריים דיונים הנקראים "בדיקת ערובה" (ב"ע) .

לאולם מובלים, אזוקים בשרשרת ברגליהם, אותם נאשמים ששופט החליט לשחררם בערובה,

אך אין ביכולתם להפקיד את דמי הערובה הגבוהים שקבע השופט כתנאי לשחרורם עד למשפט.

אחדים מהם הופיעו כבר פעם, ויותר מפעם, בפני שופט בבקשה להפחתת סכום הערובה. ובינתיים,

עד שביהמ"ש ייעתר לבקשתם, הם ממשיכים לשבת במעצר. הדיונים נשמעים לעיתים כמו מיקוח בשוק.

הסנגור מבקש בעיקר התחשבות בנסיבות המיוחדות של מרשו חסר האמצעים, ולעתים מדגיש גם

את קלות העבירה שאינה מצדיקה את גובה ההפקדה הכספית הנדרשת.

התובע מקפיד להזכיר את המסוכנות לביטחון, ובשמה של מנטרה זו שמענו אותו, לאחר משא ומתן ממושך,

מפטיר "טוב, אני עושה לך  2500 ₪...".

בשלב זה של הדיון המשפטי לא מפרטים את האישום, אך יש להניח שלא מדובר בעבירות חמורות ביותר

משום שהחשודים בהם לא היו זוכים לשחרור ממעצר עד למועד קיום המשפט.

מחילופי הדברים בין הסנגור לבין התובע למדנו שיש בשוק הערבויות אופציות שונות. כמו למשל:

אפשר לשלם את הערבות כבר במשטרה, סמוך למעצר. שם הסכום גבוה יותר. הנאשם ישלם פחות אם יגיע לדיון בביהמ"ש. עוד למדנו היום שביהמ"ש משתמש ב"נוסחת איזון" שמסייעת לו במקרים קשים להחלטה לקבוע

אם לשחרר או להטיל מעצר עד תום ההליכים. הנוסחה שוקלת ומאזנת בין הנסיבות המיוחדות של המקרה.

אם הבנתי נכון, האיזון המבוקש הוא בין הקלה: השחרור ממעצר, לבין הכבדה: הפקדת סכום כסף גבוה

(ובעצם בלתי סביר). בין כך ובין כך על ההחלטה שתיפול היום יוכלו הצדדים לערער, ואולי הערעור יתקבל

על ידי ביהמ"ש לערעורים, התיק יוחזר לדיון בפני ביהמ"ש קמא, והצדדים יחזרו ויתמקחו.

הנאשם בינתיים ימשיך לשבת במעצר.

הדיון הקרוי "בדיקת ערובה", שראינו היום, פותח זווית נוספת להשקיף על דרך התנהלותו של בית המשפט הצבאי

שזמנו יקר, והוא עמוס עד לעייפה במילוי חלקו במערכת המקיימת ומשמרת את הכיבוש.

 

שופט: סא"ל שמואל קידר

תובע: עו"ד רס"ן נתנאל קולה

ג'אהד ראתב חליל חרוב,ת.ז.852949775-תיק  מס'1301/12

מיוצג על ידי עו"ד מונזר אבו אחמד.

סכום הערובה של 5000 ₪ נקבע בדיון המעצר הראשון, לפני שבוע, כשהשופט החליט לשחררו בערובה למרות

כתב האישום שהוגש נגדו שלכאורה נראה חמור (כוונה לדקור חייל באם יידרש לכך). עו"ד אבו אחמד מבקש להפחית

בסכום הנדרש ומסביר שלתושב שטחים זה סכום גבוה מאוד, ולאיש זה שמסוכסך עם משפחתו, אין מי שיעזור.

השופט דוחק בצדדים לסיים את התיק "על מנת שאי שחרורו של הנאשם לא יביא לידי פגיעה בהגנתו

ולא ישב במעצר תקופה שייתכן ותהיה מעבר לעונש שיוטל עליו, אם יורשע".

נקבע לבדיקת ערבות נוספת ב12.2.12.

 

אחמד אברהים מוסא עיאד, ת.ז. 853770154 -תיק מס' 1192/12.

ביהמ"ש שהחליט לשחרר אותובערבות כבר בדיון הראשון לאחר המעצר, הטיל עליו ערובה של 7500 ₪.

עבר חודש והוא עדיין עצור.

עו"ד נאצר נובאני (ממלא היום את מקומו של עו"ד מוחמד שדפאן) טוען שהנאשם נעצר בגלל שהייה בלתי חוקית

בישראל לצורך פרנסה, וזו לא עבירה ביטחונית, ואף לא נחשבת עבירה קשה על פי פסקי דין של ביהמ"ש העליון.

אחמד עיאד הוא המפרנס היחיד של המשפחה, חיפש עבודה בישראל, וכשהוא בכלא אין למשפחה כל פרנסה.

אביו של הנאשם לא הגיע לדיון, כי אין לו כסף להגיע לביהמ"ש ואינו יכול לעזור לבנו בתשלום הערובה.

השופט מחליט שלפנים משורת הדין תעמוד ההפקדה על 2500 ₪.

ב14.2.12 תתקיים בדיקת ערבות נוספת.

 

ג'ריב אמג'ד אלכואזבה,ת.ז.402730667-מס' תיק 1361/12  -

ילד בן 14 שעצור ככל הנראה כבר 8 ימים.

הילד סובל ממחלת בלוטת התריס ונזקק לתרופות יומיות שלא ניתנות לו למרות שהוגש על כך מסמך רפואי לביהמ"ש.

היום מובא הילד לפני שופט בפעם השלישית (ואין זה בימ"ש נוער שאליו מגיעים פלסטינים קטינים רק בשלב מאוחר

של ההליך המשפטי).

הוא יושב בין שני עצירים בגירים ונראה כילד קטן ואבוד. כשהובא לראשונה לפני שופט (סא"ל שמואל קידר) ב 31.1.12, החליט השופט לשחררו הן בגלל גילו הצעיר והן בגלל חזותו החולה. התביעה ערערה על החלטת השחרור, וערעורה התקבל על ידי ביהמ"ש לערעורים. הדיון הוחזר לבימ"ש קמא, והשופט סא"ל חנן רובינשטיין הורה על מעצר בית של הילד בבית הוריו ובנוסף (מן הסתם לשם האיזון), הפקדה על סך 7500 ₪.

על החלטה זו התביעה לא ערערה, אך משפחת הילד לא השיגה את הסכום הנדרש.

הסנגור, עו"ד נובאני, מבקש להפחית מהסכום הנדרש והשופט מחליט להעמיד את הערובה על 2500 ₪

ולהשאיר את יתר תנאי השחרור שקבע השופט רובינשטיין בעינם.  

ישיבת ערבות נוספת נקבעה ל 12.2.12

 

לא הצלחתי לברר עד עכשו אם הילד שוחרר לביתו מאז יום שלישי.

DCI [Defense Children International] לא מתערב במקרים בהם לקטין נשכר עו"ד פרטי. עם עוה"ד שדפאן לא הצלחתי ליצור קשר, גם לא עם רל"א [רופאים לזכויות אדם]. אמשיך לנסות.