תיאסיר

צופות: 
רויטל סלע. רחלה חיות (צלמה ומדווחת)
03/12/2013
|
אחה"צ

16:00-13:15

 

13:15 מחסום בזק - עברנו.
דרך אלון/כביש 578 - הסוללה במקומה. הוגבהה ותוקנה.
 

13:35 מחסום חמרה

6 חיילים. הרבה טרנזיטים עם פועלים ומכוניות פרטיות עוברים מערבה. התנועה מזרחה דלילה.

אחד הנתיבים אשר בכביש ממערב, חסום ע"י מחסומי פלסטיק (אדומים). אחד הנתיבים אשר בכביש ממזרח, חסום ע"י עוקב מיםinfo-icon. לפתע הגיח טרנזיט "מסיעי בית שאן", נעצר ליד המחסום ויצאו ממנו כ 10 צעירים דתיים בחליפות שחורות, ילד אחד, נהג ועוזרו (תמונה). הם הוציאו מגש עם סופגניות, יצרו מעגל עם החיילים, שרו ורקדו על כביש המחסום. הכלב המקומי – סיפרו ששמו חסמבו, התרוצץ בין החוגגים והפחיד את האורחים. כיון שכך, נכנסנו גם אנו אל השטח האסור בהפרעה לחיילים (ואשר לא פעם החיילים מכריזים עליו כ"צבאי סגור"). השיירה ממזרח הלכה והתארכה (תמונה). מדי פעם אחד החיילים העביר מכונית. 2 ג'יפים (אולי עם קצינים) הגיעו אל המחסום, שוב נשמעו קריאות: "תנו להם סופגניות!! תנו!!"  לאחר מכן הכריזו האורחים על עזיבה והמשיכו למזרחה.

14:10 עזבנו

 

14:35 תיאסיר

גם היום להקת חתולים מזנקת בגללנו מתוך מכולת האשפה, הצפרדע. לאורך הכביש עוגות קקי של פרות. שני ה 9Dשראינו בפעם הקודמת עדיין באותו מקום אך שינו מקום. אחוריהם מופנים אל הכביש, כאילו הם עומדים להתחיל בחישוף המחנה הנטוש. אחד החיילים מזהיר אותנו שלא להתקרב אליהם, כי נגנב מהם ציוד יקר ערך (בחיוך הוא נותן להבין שלא יגלה מה, או מתי, או היכן). לדבריו הביאו אותם אל המחסום להשגחה. הוא הגיע אלינו כי שלחו אותו לומר לנו לעזוב, כי השטח צבאי. הוא די התבלבל נוכח נחישותנו, אח"כ קיבל הוראה מפורשת שלא לדבר איתנו. ליד העמדה חנתה מכלית מים. החיילים שהפעילו את המשאבה סיפרו שהם ממלאים מים במכלית בצומת מחולה. אחד מהם בקושי דיבר עברית, והאחר כבש את מבטו בכביש (נראה היה שהוא מטעם "השוויון בנטל"). לשניים נאמר שיעזבו את המקום ושלא ידברו איתנו, גם אם נפנה אליהם, "הם שמאלניות, לא לדבר איתם!!!"  את הוויכוח אם מותר לנו או אסור סיים המכתב ששלחה חנה בעניין הרשות שלנו לעמוד במחסומים. לפני כן כאשר ביקשנו לראות "צו שטח צבאי סגורinfo-icon" הוא הודיע: "אני משיג צו" אחר כך שמענו את הנאום הבא: "עצוב לי שאנשים במדינה שאני מגן עליהם באים לתקוע לי סכין בגב. עד כדי כך אין לכם מה לעשות, שאתם באות לפה? אני אמור להגן עליה מהסכין שנכנסת לכאן ...." הנאום חזר על עצמו לפחות פעמיים, עד שחייל קרא לעברו "הן צודקות, בוא!!"

הטרידו אותנו 3 מכוניות פרטיות שחנו לצד הכביש לכיוון מזרח, בעוד שאנשים ישבו על שפת הכביש מן העבר השני.

כאשר החלטנו לעזוב, הלכנו לברר מה עם המכוניות. שתיים היו ריקות, באחת מהן ישבה משפחה. הבחור אמר שלקחו לו את ת.ז. אולי לבדיקה, אך טרם החזירו. לקחנו את מספר הטלפון שלו, וחששנו שיתנכלו לו. לאחר שיחה עם חנה, עזבנו את המחסום (15:10). בשעה זו הגיע ג'יפ צבאי, אולי בגלל המעוכבים?

חיכינו עד 15:30 במקום מרוחק, (שגם בו עמדה מכונית עם חנוכייה על גגה), נשמעו יריות רובה (מטווח?).

שבנו אל מחסום תיאסיר. ראינו את 3 המכוניות הפרטיות עדיין באותו מקום. מכונית שירדה מהמחסום עצרה לידינו, ונהגה שאל בכאב, למה החיילים מציקים להם כל כך.

15:30 עזבנו

15:50מחסום בזק.

 

תוספת
יום רביעי. 04.12.13

בשיחה (בעזרת חבר דובר ערביתinfo-icon) עם אמו של הבחור שפגשנו לעיל (שישבה איתו ברכב) נאמר שהם שוחררו בערב. לא ידוע אם החזירו את תעודת הזהות. מדבריה הבנו שהם עזבו אחרי 17.30, בחשיכה. לצעיר נאמר שעליו ללכת לסאלם (לא הבנו למה) ולמשפחה אמרו שאסור להם לשהות יותר משעה באדמות שלהם. אני הבנתי (בערבית החלשה שלי) שאדמותיהם ליד פארסייה – מרחק של לפחות 25 דקות מהמחסום.

אנסה לברר את הפרטים החסרים.