מת"ק עציון

צופות: 
סילביה פ., חנה א., גוני צ., רונית ד. (מדווחת)
24/11/2013
|
בוקר

מחסום בית לחם

6:40 – גוני ואני מגיעות לצד הישראלי של המחסום. בשל החשש מבעיות חניה השארנו רכב אחד בגילׂה והתקדמנו ברכב אחד בלבד. לשמחתנו לא היתה כל בעיה לחנות בחניון כבעבר – לא ראינו כל שלט חדש או חסימה, חנינו ואיש לא מנע זאת מאיתנו. טוב שלפחות בענין זה הבינו כנראה שאין מקום להכבדה נוספת ומיותרת.

בדרכנו למחסום צפיפות רבה של אנשים ומכוניות, אך לא שמענו תלונות מיוחדות. כשהגענו פנימה ראינו שחמישה אשנבים פועלים ויש קהל רב מאוד, אך בסה"כ למרות הדוחק נראה שהמעבר זורם ללא בעיות מיוחדות. בכניסה למחסום פגשנו את א', מתנדבת חדשה של האקומנים (EAPPI). היא עמדה בחוץ, כנראה בקשו ממנה לצאת (אולי בגלל המצלמה שנשאה על צווארה), אך כשאנו נכנסנו פנימה היא הצטרפה אלינו והמאבטחים ישבו בצד ולא הגיבו.

 

א' מספרת לנו שהיא חדשה במקום. הגיעה לפני שבועיים. היתה בישראל ובשטחים לפני שנים רבות. ניכר בה שהיא נדהמת מהמציאות שפגשה בשטח ובמחסומים: מהתרחבות ההתנחלויות ודחיקת הפלסטינים לכפריהם ולשטחים מצומצמים יחסית, מהנעשה בשטח בכלל ובמחסומים בפרט. היא מזועזעת מהמכלאות שדרכם עוברים הפלסטינים בצד הפלסטיני של המחסום. לדבריה היום הוא הגרוע ביותר שראתה מאז שהגיעה. הצפיפות רבה. אדם מבוגר התמוטט בין הגדרות וכמעט ונרמס. בצד הפלסטיני החיילים העבירו את הקהל במשך 5 דקות ואח"כ עצרו ל-10 דקות. האקומנים ניסו לברר מה קורה, אך החיילים לא הסכימו לדבר איתם. הם התקשרו למוקד ההומניטרי ארבע פעמים וללא הועיל. א' בעצמה עברה – לא נתנו לה לעבור במעבר ההומניטרי, וזה לקח לה שעה ועשר דקות. בשלב מסוים הוציאו מספר אנשים מהתור, לדבריה באופן רנדומלי, והחזירו אותם לאחור. בנוסף היא מספרת לנו שלפני כמה ימים האקומנים ראו מספר אנשים, שלאחר שעברו את המחסום והתחילו להתפלל בצד מחוץ למחסום - גורשו בגסות באמצע תפילתם. א' נסערת ביותר ממה שרואות עיניה. אנו מבהירות לא' שגם אנו כמובן נמצאות כאן כדי למחות על הכיבוש ומופעיו השונים. יחד עם זאת הזעזוע העמוק של א' מזכיר לנו שאולי גם אנחנו כבר התרגלנו למראות הקשים...

 

6:50 – הילד י' מושתל הכליה ואימו עוברים ומברכים לשלום. הצפיפות עדיין רבה. א' מקבלת טלפון מאדם שאינו דובר אנגלית וגוני מנסה לעזור. מסתבר שהוא מחפש את סילביה. גוני מוסרת לו מספר טלפון ואומרת שנגיע בהמשך עם סילביה למת"ק עציון. עושה רושם שיש חילים חדשים בעמדות.

 

6:55 – הלחץ ירד. מגיעות חיילות מהצד השני. האולם מתרוקן. שאלנו אדם שעבר מה המצב בצד השני והוא אומר שגם שם כבר התרוקן. הוא עבר בתוך מספר דקות. אומר שהוא תמיד מגיע "אחרי הבלגן". ככל הנראה אינו צריך למהר להסעה מוקדמת. גוני שואלת את המאבטחים מה קרה היום והם אומרים שיש חיילים חדשים ולכן נוצרו עיכובים ולחץ והיו צריכים להפסיק להכניס אנשים. לדבריהם עברו היום כ-7,000 איש.

 

7:00 – האולם התרוקן. החייל (החדש) בעמדה לידינו שואל ברמקול: "עוד כמה זמן נשאר בתוך הדבר הזה?"

סילביה וחנה מצטרפות אלינו. כעת נותרו רק שני אשנבים פתוחים. א' כבר עזבה וחזרה לבית לחם.

 

7:10 – הכל נרגע. מעט אנשים מגיעים ועוברים מייד. בסופו של דבר היום הזה כנראה לא כ"כ גרוע, הכל באופן יחסי כמובן. אנחנו כבר ראינו גרועים יותר. סילביה מסייעת כרגיל לאנשים שצריכים עזרה בהסרת מניעה של קרובים ומכרים.

 

7:20 – המחיצה באולם נסגרת. מתוך ארבעת האשנבים שלפני המחיצה פעילים כעת רק שניים וגם הם מחוסרי עבודה. עזבנו.

7:45 – פוגשות את ג'מילה בכניסה לחוסאן ומצטיידות בשמן זית וזיתים.

 

מת"קinfo-icon עציון
8:10-
המכונה עובדת, אם כי לא מנפיקה מספרים. עזרנו למספר אנשים להגיש בקשות להסרת מניעה. אחרים קיבלו הדרכה איזה מסמכים להביא, או טלפון של חיה למנועי משטרה. הפעם החיילים קיבלו בקשות מאנשים שרוצים לעבוד בהתנחלויות (ולא בישראל) עם מכתב מעסיק בלבד, ולא נדרשה התערבות של סילביה ושיחות טלפון כדי להסביר לחיילים את הנהלים.

 

9:30 – עזבנו. בדרך למכוניות פוגש אותנו אדם שבא לברר מה התשובה לבקשה שהגיש להסרת המניעה. סילביה בודקת ברשימות שלה ושמחה לבשר לו שהמניעה שלו הוסרה. הוא נשלח פנימה לקבל את ההודעה הרשמית. בכל זאת היום מסתיים בנימה חיובית.