ברטעה-ריחן, טורה-שקד

 06:05 מחסום ברטעה-ריחן

״שאתם פה הכל טוב, אתמול לא הייתם לא היה טוב״. מולי זרם גברים ממהרים, עם חגורה ביד, נלחמים להשחילה במכנסיים תוך כדי ריצה, לא לפספס את ההסעה. בחור צעיר מספר: הוא עובד במפעל בשקד, השכר 15 ש"ח לשעת עבודה, האם חוקי עבודה בישראל לא מחייבים את המעסיקים בשקד? זה ישראל-לא?

עוד ועוד אני שומעת, תבואו.  לא רק אתמול, כל הימים לא היה טוב. (מאד מביך אותי,הכרת טובה, על מה?).

עוד איש עוצר, מספר: הוא עובד בחריש, בונה את העיר, הוא לא מתאונן, להיפך, יש לו עבודה, הלוואי שכך יימשך: ״אצלנו איו עבודה ואין פרנסה, הלוואי שנהיה חברים, זה אפשרי״.

אומרים שיש עוד הרבה אנשים בטרמינל.

7.00 אני עוזבת.

7.10 מחסום טורה-שקד.

המחסום כבר פועל, העוברים מכיוון גדה מתאוננים על זמן ארוך בהמתנה, בבדיקה, היו רוצים שגם פה יהיה זיהוי ביומטרי (של טביעת האצבעות) שמאפשר בדיקה מהירה. יש פה מעט עוברים אבל כל אחד שעובר כעוס. זה רק תחילתו של יום שיהיה קשה בהמשך.

יש שביתת מורים מאתמול, אומרים שהמשכורת נמוכה.

בצומת, בירידה לכביש, ילדים מוכרים דברים מיותרים, לא בהצלחה ככל הנראה, מסכנים את עצמם ביו המכוניות.

07:50 אני עוזבת. בדרכי חזרה קבלתי מתנה: להקה של אלפי ציפורים בשמים מעלי, מהים לכיוון מזרח.