קלנדיה
כמו רוב ימי ראשון בבוקר בשעה 5 יש תור גדול לפני חמשת האשנבים. דיברנו עם אנשים שחששו שיהיה סגר
בחנוכה. נפגשנו עם משפחה, שבאופן קבוע מגיעה עם ילדם, שיש לו גידול בראש. הילד עובר טיפולים בהדסה. האב התלונן שלמרות שיש להם מכתב ובו מצוין שהילד עובר טיפולים ולא יכול לעבור במגנומטר, החיילים מתעלמים ממנו. פניתי לקצין מת"ק ולצערי התגובה שלו הייתה שהמכתב אולי מפוברק. הבנו שנצטרך לחפש דרך אחרת לעזור לילד. מצד אחד מדינת ישראל באמצעות בית חולים הדסה (אמנם בתשלום) מטפלת במסירות בילד ומצד שני במחסום גורמים לו כאבים מיותרים, וכל זאת מחוסר התחשבות ועצלות לבדוק אותו בדרך אחרת ( שמא הוא בכל זאת טרוריסט נושא מטען חבלה על גופו).
הבטחנו למשפחה לטפל בבקשה שלהם. באותו יום התקשר אלינו מכר שעובד במחנה יהודה וסיפר שחברו לעבודה, שעובר במחסום בית לחם (330), נלקח לבית חולים עם צלעות שבורות. הוא אומנם נמחץ בצד "הפלסטיני" אבל המחסום הוא שלנו בכל זאת, הלא כן?