מעבר מיתר, חברון
מעבר מיתר
הגענו למחסום מיתר לקראת השעה 8 בבוקר, העובדים כבר מזמן סיימו את המעבר, ובצד הפלסטיני מתגודדים אלו שאין להם אישורים, כ -15 איש. נתנו להם את מספרי הטלפון של חיה וסילביה, והרבה תודה למי שתרגם אותם לערבית.
משם לכיוון חברון, בדרך אנו רואים שבעותניאל בונים מבני קבע לפנימייה. מעל בית חגי הצפלין מקיים את משמרתו.
חברון
היות ואני קוראת את הספר 'תרפ"ט' של הלל כהן - ספר חובה - החלטנו לחרוג ממנהגנו ונכנסנו למערת המכפלה, ומשם למוזיאון תרפ"ט של המתנחלים, הנמצא בבית הדסה. לא עוברות שתי דקות וענת כהן נכנסת אחרינו, נצמדת לכתף של לאה ומטפטפת דברי בלע ושטנה. היא גם מצלמת את לאה ליד המוצגים.
אנחנו יוצאים משם בדרכנו לצומת בית המרקחת, לרכב הממתין לנו שם. ליד בית הספר לבנות קורדובה פונה אלינו n,bjk צעיר ומבקש לדעת האם אנחנו יודעות אנגלית. לא הספקנו לענות לו, וכבר זיהה שאנחנו ממחסום ווטש. הצעיר (על פי דבריו מחזיק בניירות המעידים על בעיות נפשיות) התחיל לקלל ולאיים ברצח, בהתחלה על אחד מהאורחים תוך שהוא מחזיק בו בכתפיו, לאחר מכן עבר אל לאה, הפיל מעל ראשה את כיסוי הראש, איים גם עליה ברצח, וגם ירק בפניה.
מה שמטריד ביותר זה שהיו סביבנו מבוגרים מהמקום, וכן שני קציני צה"ל, האחד בדרגת סרן, והשני בדרגת סגן. הסרן, בעודו מסתכל על המתרחש, נכנס לרכבו והמשיך לצפות באירוע מבלי לנסות ולסייע לנו, ואילו הסגן פשוט עמד לידינו וצפה במתרחש. לאה ניסתה לשוחח עם אזרח מבוגר ולהסביר לו את חומרת העניין, אך האדישות שלטה במקום.
הצעיר מסוכן לסובבים ואולי גם לעצמו.
לצערי לא היה לנו זמן לגשת למשטרה להגיש תלונה.