חבלה, עזון עתמה, יום ה' 19.11.13, בוקר

בשני המחסומים ממתינים הרבה אנשים, ובשניהם פרצו מריבות ומכות בין האנשים המחכים בתור. במחסום עזון עתמה החיילים ירו רימון הלם כדי להרתיע. בהחלט יוצא דופן שבמשמרת אחת אנו עדות ל-2 אירועים כאלה. כמה זעם מצטבר אצל אנשים שכל יום צריכים לעמוד כך בתור, ולהיבדק ע"י חיילים? אין לנו תשובה. חזרנו עם הרגשה כבדה, מה מבשר המתח שבאוויר?

6:05 מחסום עזון עתמה

תור בינוני, צפוף, כ- 50 אנשים ממתינים לצאת ליום עבודה. חיילים מברכים אותנו בבוקר טוב ומבקשים להביא כיבוד, לדבריהם כך נוהגים אנשי ההתנחלויות מסביב. שואלים מה אנחנו רוצות, ענינו שאנחנו רוצות שלום. התור מתקדם בקצב סביר, אין לחץ על הקרוסלה.

ילדי הקפה מהכפר מבקשים לעבור החוצה מהשער כדי למכור קפה בשקל לממתינים בחוץ, ולא מקבלים אישור. שאלנו את החיילים למה לא מרשים להם וקיבלנו תשובה שאסור ושבכל הפעמים הקודמות הילדים עברו דרך החורים. מוזר, אנחנו רגילות לקנות קפה מהילדים כמעט בכל פעם שאנו מגיעות למחסום.

6:35 בתור הצפוף  התחילו צעקות ואחר כך גם מכות בין האנשים. החיילים זרקו רימון הלם (שעשה המון רעש) וסגרו את המעבר לקרוסלה. אחד מהם זרק לנו: זה השלום שאתם רוצים? כאילו שבישראל אין בכלל אנשים שמתעצבנים והולכים מכות.

6:40 השער נפתח מחדש.

לפי התצפית שלנו לקח כחצי שעה לצאת דרך המחסום, בניכוי הזמן בו המחסום נסגר. בדרך חזרה ראינו לא מעט חורים בגדר.

7:00 מחסום חבלה

השער פתוח, נפתח ב- 6:30 והרבה אנשים כבר בחוץ. עדיין יש די הרבה אנשים בתור . גם כאן התור לא רגוע, התחילו צעקות ומכות בין האנשים. פלסטיני שיצא מהשער סיפר שהלחץ נוצר כי חיילים לא עובדים מהר.

7:05 הגיע אוטובוס שמסיע בנות לבית הספר בחבלה, הנהג נכנס להסדיר מעבר.

החיילים עצרו את המעבר, ככל הנראה בגלל הצעקות והבלגאן בתור.

7:09 המעבר נפתח מחדש.

7:15 אוטובוס הבנות התחיל לנסוע, פלסטיני פתח לו את השער למעבר כלי רכב וסגר אחריו, אחר כך התלונן: גם את זה אנחנו צריכים לעשות? החיילים עסוקים בבדיקה. ג'יפ יצא מהשער, ושוב פלסטיני פתח וסגר אותו.

יצאו משאית טנדר, עגלה רתומה לסוס עמוסה בירקות, עוד רכב טנדר עבר.

7:40 התור עדיין יחסית גדול.

אנחנו עוזבות לישראל.