אימתין, נבי אליאס, עיזבת טביב, צומת ג'ית, יום ד' 20.11.13, בוקר
המשמרת כללה פעילות עם נשים (וגבר אחד) בנבי אליאס ובאימתין,
פגישות עם אנשי אימתין ועיזבת טביב בעקבות התנפלות מתנחלים בפרעתה ואימתין, ותקיפה של הצבא באימתין-פרעתא ובעיזבת טביב. כל זה בימים האחרונים.
פגישה של דליה ג. ודניאלה ג. עם היועץ בנבי אליאס, בנושא הסיורים.
9.15 נבי אליאס, פגישה עם ח., היועץ לפיתוח התשתיות של כפרי האזור, עם דליה ודניאלה כדי לבדוק אפשרות לכלול את האיש ואת המקום בסיורים.
10.00פעילות במועדון הנשים עם שרהלה ודפנה. הן מדווחות:
"נפגשנו עם קבוצת הנשים של נבי אליאס, שבע נשים וגבר צעיר אחד שהגיע למעשה ללמוד אנגלית, ומאחר שלא התקיים השעור, הצטרף לפעילות שלנו. הבאנו איתנו מסרגות, צמר, ודוגמאות סרוגות של גרבי צמר לשימוש ביתי לחורף הקרב.
הגרביים יפות, צבעוניות, במידות שונות המותאמות לכל בני הבית. הייתה התלהבות מצד כל המשתתפים (חלקן אפילו לא ידעו לסרוג ולמדו תוך כדי הפעילות), והתחלנו לעבוד.
מאחר שלא היה מי שיתרגם את המושגים הרלבנטיים, נעזרנו במילון שהבאנו איתנו ובמשתתפות עצמן. זה עורר לפעמים צחוק ויצר אוירה משועשעת, אחת המשתתפות חיברה שירים לכבודנו והחלטנו שבתום יצירת הגרביים (כשלוש פגישות) נעשה סיום עליז (גרביאדה)".
בנוסף, הוחלט להתחיל כיתת לימוד אנגלית שתלמד בה ברנדה, חברתנו החדשה; מאחר שיש רצון רב מצד סטודנטיות/ים בכפר ללמוד אנגלית, ומאחר ובימי השבוע הם לומדים באוניברסיטה, ברנדה הסכימה לבוא ללמדם בימי שישי לפני הצהריים.
אנחנו מחפשות עוד שותפה או שותף מבין חברותינו וידידינו לצאת עם ברנדה לפעילות ביום שישי מהשבוע הבא.
10.45 אימתין, נורית החלה ללמד עברית לקבוצה של כ-12 נשים. כשהיגענו למועדון הן כבר ישבו מוכנות ומזומנות עם מחברת חדשה בידי כל אחת מהן. הן נראו רציניות ומעוניינות מאוד, ובסיום השיעור אפשר היה להבין ממצב הרוח המרומם שלהן ומתגובותיהן, שהלימוד היה מעניין ומהנה.
מאחר שכל הקבוצה רצתה ללמוד עברית, התפנתה סוזי ללמד ילדה קטנה, שלא הלכה באותו בוקר לבית הספר, לתפור. הקטנה הצליחה להכין במו ידיה תיק קטנטן מבד, והייתה גאה מאוד מהתוצאה. (נורית גם צילמה).
11.00במקביל, יצאו ברנדה ודבורקה עם נדים לסיור באזור, על רקע הידיעות על מעללי המתנחלים והצבא בכמה מכפרי הסביבה השבוע.
בבנין המועצה באימתין פגשנו במזכיר שראשית, אישר את סיפורה של אחת הנשים שהצבא ירה רימון עשן על ביתה שבקצה הכפר, סמוך לפרעתא. בנוסף, מתנחלים שרפו בפרעתא שתי מכוניות.
11.40נסענו לראות את הכביש הישן, החסום היום, של קדום, ומשם לצפות על הדרך הארוכה שהיום חייבים אנשי קדום לעשות כדי להגיע אל שכם וממנה.
בצומת ג'ית הכבישים פתוחים.
12.30עזבת טביב, נסענו לפגוש את מ. אחרי שפתחיה הודיעה לנו שלפני יומיים הייתה התנפלות של הצבא על בתים בכפר .
מ. סיפר שבימים האחרונים הופיע אצלם הצבא מספר פעמים, לעיתים ב-12 בלילה. הפעם האחרונה הייתה ב-18/11.
החיילים נכנסו לכפר ב-9.00 בערב וזרקו שני רימוני הלם שפצעו שני צעירים ברגליהם. בהמשך, נכנסו החיילים למספר בתים, ביניהם ביתו של ראש הכפר. שם עצרו את אחד הילדים ועוד שני ילדים ממשפחה אחרת, שלושתם בני 12-13, ולקחו אותם בג'יפ לחקירה של כשעה, ליד תחנת הדלק הסמוכה על כביש 55.
בתו של ראש הכפר הצליחה לצלם את ההתפרצות אל הבית במצלמה שקיבלה מ'בצלם'. כשהחיילים הבחינו בה, הם ניסו (ולא הצליחו) לקחת ממנה את המצלמה בכוח, תוך שהם בועטים בה.
מ. הזכיר לנו בסיום כל משפט ש"זה הכיבוש!" ואמר שהקושי הגדול הוא שהצבא אינו מרפה, ומופיע בכפר בכל יומיים-שלושה. דרישת הצבא היא: א. שיפרקו את אוהל המחאה העומד בחצר ב. שיפסיקו בפעולות המחאה שלהם.
קשה להאמין שהפלסטינים יוכלו להבליג לאורך זמן על ההתעמרות הבלתי פוסקת הזאת של הצבא, בנוסף להתנכלויות המתנחלים שאיש אינו מצליח (או לא מתכוון) לשים עליהם יד.